קריאה בבן סירא יט.
שוב בתרגום בן זאב, כי מהדורת דוד כהנא חסרה.
לא ללכת אחר תענוגות –
בני אחרי משאלות לבך לא תלך ומתשוקתך חדל
כי אם אפוא כל מאוייך תמלא לחרפת אויבך תהיה
לא תפנק במעדנים לבך פן חיש קל תורש
אל תשת ידך עם מערכי ארוחות פן תדל ומאום בכיסך אין
נושים בך יפגעו בגדך חבולות וכליך בעבוט וקלונך יֻצא לרבים
פועל סובא לא יעשיר ואוהב בשר יתרושש
יין ואשה מהכלים לב ורועי זונות יאבד
(יין ונשים מכלימים או מכלים את הלב)
ועוד עניינים, ובעיקר בענייני שמועות ודיבורים –
נפש עזה תדיח בעליה ונמהר להאמין חסר לב ורבה רעתו
שמח לאיד קרוב שברו ושׁׂנה דבר חסר דעת
(במשלי – 'שונה בדבר מפריד אלוף'. הוראתו כנראה – משנה את דברו)
אל תשנה דבר ולא יחסדך איש
(במשלי – 'פן יחסדך שומע', במובן שלילי)
עם אוהב ועם שונא לא תרבה דברים ואם לא יחשב לך עון החרש
(מוטב להמעיט בדברים)
לא תוציא מפיך כל אשר ידע לבך
(השווה –
בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ.
משלי יד, לג)
מסדר בית שכנך לא תספר ולא תתחקה על דרכו
(אל תספר דברים על שכנך)
כי שומעך ישים דברך אל לבו ואחר גבך בוז יבוז לך
שמעת דבר בלבך ימות הרגיע כי בטנך ממנו לא תבקע
(מה ששמעת לא יהרוג אותך, כנראה)
אויל עֻבר שמועה יחבל לו כחבלי אשה הרבה מעולהּ
(אבל האוויל נחבל מהשמועה, כנראה)
חץ תקוע בירך שמועה בלב סכל
הוכח את עמיתך אולי לא דִבר ואם דִבר אל ישנה
הוכח את עמיתך כי הולכי רכיל רבים ואל יאמין לבך לכל דבר
יש חוטא ולא מלבו ומעות ולא מדעתו
(יש חוטא שוגג)
הוכח לרש ואחר תענש ובקצפך אל תבהל
ומענייני החוכמה –
תורת אל חכמה ויראת יי תבונה נוצר אלה משכיל
אין חכמה במזמות רשע ולא שכל בנכלי מרמה
יש ערום לעולל עלילות ברשע בער ונקי חטא
יש נבער מדעת בלי חטא ורב מדע וחוטא
טוב מעט תבונה ותם לבב ממדע רב ורשע
ועוד דברים על חזות מטעה –
יש מתראה מך מטה ראשו ורוח נשברה ולבו מלא נכלים
(מתראה – מראה עצמו עני ומדוכדך, אבל בעצם נוכל)
מטה פניו מכניע רוחו ובמקום לא נודע ישר יִקרא
והוא באפס כח יעצור רשעו וימצֵא לא יבאיש ויחפיר
בחזות אפים נודע גבר ומראה עיניו על מחשבתו יענה
מראהו ולבושו יוכיחו על מעשיו צחקו והלוכו יעידו מה משפטו
(אדם ניכר במראהו ובלבושו, בצחוקו ואופן הילוכו)