קריאה בצוואות השבטים – שמעון

קריאה בצוואת שמעון.
שמעון בתורה הרג את אנשי שכם עם לוי, על כי חמור אנס את דינה אחותכם, והוא קולל לבסוף על ידי אביו יעקב. על כן בצוואתו שמעון מזהיר מפני הקנאה.
כמו כן, גם כאן מוזכר לטובה שבט לוי, ועימו יהודה, וגם כאן נזכר הגואל העתיד לבוא.
שוב אביא רק פרק אחד מייצג, למרות שהצוואה לא ארוכה. כאן הוא מספר גם על מכירת יוסף, ומגלה לנו שהוא היה אשם בכך, מה שלא מצוין בתורה.

פרק ד
א: ואבי שאלני על-נפשי כי ראה כי הלכתי קודר ואמר לו כי עניתי בכבדי

ב: כי אנכי הרביתי להתאבל מכלם יען כי אני אשמתי במכירת יוסף

ג: ויהי כאשר באנו מצרימה ויאסר אותי כמרגל ואדע כי בצדק עניתי ולא נעצבתי

ד: ויוסף היה איש טוב רחום וחנון ורוח יי היתה בו ולא שמר לי עברתו ויאהבני יחד עם אחי

ה: והשמרו-נא גם-אתם בני מכל-קנאה ותחרות והתהלכו בתם-לבב למען יתן יי גם-לכם חן וחסד וברכה על-ראשיכם כאשר ראיתם ביוסף

ו: כל-הימים האלה לא הכלימני על-המעשה הזה ויאהב אותנו כנפשו ויכבדנו על-בניו ויתן לנו עשר ומקנה ותבואות לרב

ז: וגם אתם בני אהבו איש את-אחיו בלב טוב ותסור מכם כל-רוח תגרה

ח: כי היא תרגיז נפש ותשחית בשר רגז וריב תביא לתושיה ותרתיח את-הדם ותוליך דעת איש שולל ותביא בלהה לנפש ורעדה לגו

ט: כי גם-בשנתו קנאה רעה תתעהו ותאכלהו וברוחות רעות תרעיש את-נפשו ותבהיל את-בשרו וברעש תדד שנה מנפשו וכרוח רע ומרעיל ככה יראה לבני האדם.