פרק יא. בפרק זה עניינים רבים, אפרט אותם במהלך הקריאה.
בן סירא יא, מהדורת דוד כהנא, מתוך ויקיטקסט –
(א) חָכְמַת דַּל תִּשָּׂא רֹאשׁוֹ, וּבֵין נְדִיבִים תּוֹשִׁיבֶנּוּ.
(חכמת העני נותנת לו כבוד)
(ב) אַל תְּהַלֵּלו אָדָם בְּתָאֳרוֹ, וְאַל תְּתַעֵב אָדָם מְכוֹעָר בְּמַרְאֵהוּ.
(לא המראה החיצוני חשוב, שקר החן והבל היופי)
(ג)אֱלִיל בְּעוֹף דְּבֹרָה וְרֹאשׁ תְּנוּבוֹת פּרִיָהּ.
(דבורה אינה מרשימה, אך נותנת דבש טוב)
(ד)מַעֲטֶה אֹבֵד אַל תְּהַתֵּל, וְאַל תְּקַלֵּס בִּמְרִירֵי יוֹם.
(אל תלעג לקשי היום המרירים)
(ה) כִּי פְלָאוֹת מַעֲשֵׂי יי, וְנֶעְלָם מֵאָדָם פָּעֳלוֹ.
(ו)רַבִּים נִדְכָּאִים יָשְׁבוּ עַל כִּסֵּא, וּבַל עָלוּ עַל לֵב עָטוּ צְנִיף.
(ובל עלו על לב – אלה שלא נחשבו, הם זכו לגדולה. וחז"ל אמרו – 'היזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה')
(ז) רַבִּים נִשָּׂאִים נִקְלוּ מְאֹד, וְהִשְׁפִּלוּ יַחַד, וְגַם נִכְבָּדִים נִתְּנוּ בְיָד.
(ומנגד, הרבה רמי מעלה הם נקלים)
(ח) בְּטֶרֶם תַּחְקוֹר אַל תְּסַלֵּף, בַּקֵּר לְפָנִים וְאַחַר תַּזִּיף.
(בעד עבודת המחקר…)
(ט) בְּנִי אַל תָּשִׁיב דָּבָר טֶרֶם תִּשְׁמָע, וּבְתוֹךְ שִׂיחָה אַל תְּדַבֵּר.
(השווה –
מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה.
משלי יח, יג)
(י)בְּאֵין עַצָּבָה אַל תִּתְחָר, וּבְרִיב זֵדִים אַל תְּקוֹמֵם.
(אל תתערב בריב זדים)
(יא) בְּנִי לָמָּה תַרְבֶּה עֶשְׁקֶךָ, וְאֵין לְהַרְבּוֹת לֹא יִנָּקֶה
(יב)בְּנִי אִם לֹא תָּרוּץ לֹא תגִּיעַ, וְאִם לֹא תְּבַקֵּשׁ לֹא תִמְצָא.
(משפט יפה ומודרני, שווה לאמץ. וחז"ל אמרו – 'יגעת ומצאת – תאמין')
(יג) יֵשׁ עָמֵל וְיָגֵעַ וָרָץ, וּכְדֵי כֵן הוּא מִתְאַחֵר.
(אבל יש עמל ששכרו מתאחר)
(יד) יֵשׁ רֹשֵׁשׁ וְאֹבֵד מְהַלֵּךְ, חֲסַר כֹּל וְיוֹתֵר אִישׁ עָנִי.
(טו) וְעֵין יי צָפַתְהוּ לְטוֹב, וַיְנַעֲרֵהוּ מֵעֲפַר צַחֲנָה.
(ויש עני שה' מברכו)
(טז) נָשָׂא בְּרֹאשׁוֹ וַיְרֹמְמֵהוּ, וַיִּתְמְהוּ עָלָיו רַבִּים.
(יז) טוֹב וְרַע חַיִּים וָמָוֶת, רֵישׁ וְעֹשֶׁר מֵיי הוּא.
(מה' כל אלה)
(יח) חָכְמָה וְשֶׂכֶל וְהָבִין דָּבָר מֵיי הוּא, חֵטְא וּדְרָכִים יְשָׁרִים מֵיי הוּא.
(וגם החוכמה, וגם הצדיקות – מה'. חז"ל לא סברו כך, אלא אמרו שהצדיקות או הרשעות נתונות לאדם)
(יט) שִׂכְלוּת וְחֹשֶׁךְ לְפוֹשְׁעִים נוֹצְרָה, וּמְרֵעִים רָעָה עִמָּם.
(לרשעים צפונה רעה)
(כ) מַתַּן צַדִּיק יַעֲמֹד לִירֵאָיו, וּרְצוֹנוֹ יִצְלַח לָעַד.
(והצדיקים יצליחו)
(כא) יֵשׁ מִתְעַשּׁר מֵהִתְעַנּוֹת, וְזֶה יְחַיֵּב שְׂכָרוֹ.
(כב) וּבְעֵת יֹאמַר מָצָאתִי נַחַת, וְעַתָּה אֹכַל מִטּוֹבָתִי.
(כג) לֹא יָדַע מָה כִּי בָא חֲלֹף, וַעֲזָבוֹ לְאַחֵר וּמֵת.
(פסוקים אלה מזכירים את דברי קהלת. אדם חושב שהוא בטובה, אבל הכול חולף, ואין לדעת מה יהיה אחריו)
(כד) בְּנִי עֲמוֹד בְּחֻקֶּךָ וּבוֹ הִתְהַלֵּךְ, וּבִמְלָאכְתְּךָ הִתְיַשֶּׁן.
(על כן עסוק בשלך, במלאכתך)
(כה)אַל תִּתְמַה בְּעוֹשֵׂי רָע, תָּרוּץ לַיי וְקַוֵּה לְאוֹרוֹ.
(אל תתחר במרעים, כמו שכתוב בתהילים)
(כו) כִּי נֹכַח בְּעֵינֵי יי, בְּפֶתַע פִּתְאֹם לְהַעֲשִׁיר דָּל.
(כי ה' יכול להעשיר ברגע)
(כז) בִּרְכַּת אֵל גּוֹרָל צַדִּיק, וּבְעֵת תִּקְוָתוֹ תִּפְרָח.
(כח) אַל תֹּאמַר הִנֵּה כִי עָשִׂיתִי חֶפְצִי, וּמֶה עַתָּה יֵעָזֵב לִי.
(כט) אַל תֹּאמַר דַּיִּי לְפָנַי, מַה אָסוֹן יְהִי עָלָי.
(אל תבטח בעושרך)
(ל) טוֹב יוֹם תִּשָּכַח רָעָה, וְרָע יוֹם תִּשָׁכַח טוֹבָה, וְאַחֲרִית אָדָם תִּהְיֶה עָלָיו.
(לא) עֵת רָעָה תְּשַׁכֵּח תַּעֲנוּג, וְסוֹף אָדָם יַגִּיד עָלָיו.
(לב) בְּטֶרֶם תַּחְקֹר אָדָם אַל תְּאַשְּׁרֵהוּ, כִּי בְּאַחֲרִיתוֹ יְאֻשַּׁר אָדָם.
(לג) לִפְנֵי מָוֶת אַל תְּאַשֶּׁר גָּבֶר, כִּי בְּאַחֲרִיתוֹ יִנָּכֵר אִישׁ.
(חוזר על הרעיון כי אין להאמין באדם עד יום מותו, וחז"ל אמרו – אל תאמין בעצמך עד יום מותך)
(לד) [מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ], וְלֹא כָל אִישׁ לְהָבִיא אֶל בַּיִת, [אוֹרְבִים וְכֵן נוֹכְלִים רַבִּים הֵם].
(היזהרות מאורחים רבים)
(לה) וּמָה רַבּוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל, [הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה].
(לו) [כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת], כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף, כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה.
(השווה –
כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה עַל כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ.
ירמיה ה, כז)
(לז) כְּעוֹף אָחוּז בִּכְלוּב לֵב גֵּאֵה, וְכִזְאֵב אֹרֵב לַטֶּרֶף.
(לח) מַה יִּרְבּוּ פִּשְׁעֵי בוֹצֵעַ, כְּכֶלֶב הוּא בָא לְכָל בַּיִת וְחוֹמֵס.
(נגד הבצע)
(לט) כֵּן בּוֹצֵעַ בָּא, וּמֵשִׂים רִיב לְכָל שִׁבְתָּם.
(מ) אוֹרֵב הָרוֹכֵל כְּדוֹב לְבֵית לֵצִים, וְכִמְרַגֵּל יִרְאֶה עֶרְוָה.
(רוכל – הולך רכיל, וכן המרגל)
(מא) טוֹב לְרָע יַהֲפֹךְ נִרְגָּן, וּבְמַחֲמַדֶּיךָ יִתֵּן קָשֶׁר.
(מב) מִנִּיצוֹץ יַרְבֶּה גַחֶלֶת, וְאִישׁ בְּלִיַעַל לְדָם יֶאֱרֹב.
(מג) גּוּר מֵרַע כִּי רַע יוֹלִיד, לָמָּה מוּם עוֹלָם תִּשָּׁא.
(מהרע יוולד רע)
(מד) לֹא תִדְבַּק לְרָשָׁע וִיסַלֵּף דַּרְכֶּךָ, וְיַהֲפָכְךָ מִבְּרִיתֶךָ.
(מה) מִשָּׁכֵן זָרִיז זָהִיר דַּרְכֶּךָ, [פֶּן יַפְרִיעַ שַׁלְוָתֶךָ], וִינַכֶּרְךָ בְּמַחֲמַדֶּיךָ.
הפסוק היומי 