באבוד רשעים רינה – בהקשרו

הבוקר ערוץ 20 פרסם ידיעה על מותו של חה"כ סעיד אלחרומי, שעוררה הרבה כעס, מכיוון שהוסיפו לידיעה את הפסוק 'באבוד רשעים רינה'. באמת ידיעה אומללה.
ובעניין הפסוק – כבר כתבתי כמה פעמים שאפשר להוציא מהתנ"ך את הטוב או את הרע, ואני אישית לא מקבל את כל הכתובים כתקפים לימינו.
עם זאת, צריך לדעת שפסוק זה אינו באמת נורא, והכול תלוי איך מפרשים אותו.
תחילה, יש לקרוא אותו בשלמותו –

בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.
משלי יא, י.

ועתה נעיין בפירוש רלב"ג –
"בטוב צדיקים – בהצלחת הצדיקים וטובתם תשמח העיר כי הם אהובים לכלל העם ובטובתם להם טוב, ובהפך זה ימצא ברשעים לא ישמחו בני העיר בטובתם אבל ירננו ויגילו באבדם. בהצלחת הישרים תתרומם העיר ותתנשא כי הם אוהבים כלל בני העם ומברכתם יתברכו, ואולם העיר אשר תהיה מנהגת בפי רשעים תהרס כי הוא ישים הנהגתה מעוותת וזה יהיה סבת השחתת העיר."

אלה עניינים פשוטים ומקובלים מאוד – העם שמח בשליטים טובים, ונעצב עם שליטים שאינם טובים.

ובמדרש ילקוט שמעוני מובא, כדברי הגמרא –
"בטוב צדיקים תעלוץ קריה ובאבוד רשעים רנה – א״ר ישמעאל יש שמחה לפני המקום כשיאבדו מכעיסין מן העולם וכו׳ (כתוב בתהלים במזמור ג׳ ברמז י״ב).
ובאבוד רשעים רנה – ובאבוד אחאב רנו רנה שנאמר ויעבור הרנה. שנו רבותינו כל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם, רשע בא לעולם רעה באה לעולם שנאמר בבוא רשע בא גם בוז, אבד רשע מן העולם טובה באה לעולם שנאמר ובאבוד רשעים רנה, צדיק אבד מן העולם רעה באה לעולם שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק, צדיק בא לעולם טובה באה לעולם שנאמר זה ינחמנו ממעשנו."

מדרש זה מרחיב מעט את התמונה, לא רק על שליטים, אלא על כל אדם. אבל הרי גם דבריו מקובלים – הצדיקים מוסיפים טוב לעולם, והרעים הורסים אותו.