קריאה בספר היובלים לה-מ

קריאה בספר היובלים לה-מ.
כאן אתרכז בהמשך הסיפור של יעקב ועשיו, שמופיע כאן בהרחבה.

תחילה הורי יוסף מביעים חשש שאחרי מותם עשיו ינקום ביעקב, אך כשהם פונים לעשיו בפיו רק מילים טובות ומרגיעות –

יובלים לה –
כז
ותשלח רבקה ותקרא לעשו ויבוא אליה, ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת מעמך בני והואילה נא לעשות את אשר אומר אליך בני:

כח
ויאמר הנני לעשות את כל אשר תאמרי אלי, ולא אמנע את שאלתך:

כט
ותאמר אליו הנני שואלת מעמך, כי במותי תשאני ותקברני אל שרה אם אביך:

ל
וכי תאהבו איש את אחיו אתה ויעקב אחיך, ולא יחשוב איש רעה על אחיו כי אם באהבה יחיו יחדו:

לא
למען תצליחו בָּנַי ותכָּבדו על הארץ, ולא ישמח אויב עליכם, ומצאתם רחמים בעיני כל אוהביכם:

לב
ויאמר הנני לעשות את כל אשר אמרת אלי ובמותך אקבור אותך אל שרה אם אבי, באהבתך את עצמותיה כי תהיינה אצל עצמותיך:

לג
וגם את יעקב אחי אוהב מכל בשר, אין לי אח על כל הארץ מלבדו:

לד
ולא אגדיל לעשות באהבתי אותו כי אחי הוא, ושנינו יחד נזרענו בבטנך ויחדו יצאנו מרחמך:

לה
ואם לא אוהב את אחי את מי אוהב? ואבקשה ממך גם אני כי תצווי את יעקב עלי ועל בני כאשר ידעתי כי מלוך ימלוך עלי ועל בני:

לו
כי ביום אשר ברך אבי אותו, שם אותו לגביר ואותי לעבד:

לז
ונשבעתי לך כי אאהוב אותו, ולא אחרוש עליו רעה כל ימי חיי בלתי אך טוב:

לח
וישבע לה על כל הדבר הזה:

לט
ותקרא את יעקב לעיני עשו, ותצו את [יעקב] על פי הדברים אשר דברה אל עשו:

מ
ויאמר הנני לעשות רצונך, בערוב נפשי כי לא יצא כל רע ממני ומבני על עשו אחי ורק אהבה תקדמהו:

מא
ויאכלו וישתו היא ובניה בלילה ההוא, ותמת בת שלשה יובלים ושבוע אחד ושנה אחת בלילה ההוא:

מב
ויקברו אותה שני בניה עשו ויעקב, אל המערה אצל שרה אם אביהם:

*

וגם יצחק מברכם בברכה יפה –

יובלים לו –

א
ובשנה השישית לשבוע ההוא קרא יצחק לשני בניו עשו ויעקב, ויבואו אליו ויאמר אליהם, בני אנכי הולך בדרך אבותי אל מעון הנצח אשר שם אבותי :

ב
קברו אותי אל אברהם אבי במערת המכפלה על שדה עפרון החתי אשר קנה אברהם לאחוזת קבר, שמה תקברוני:

ג
וזאת אצוה אתכם בני, עשו צדקה ומשפט בארץ, למען יביא ה' עליכם את כל אשר דיבר לעשות לאברהם ולזרעו :

ד
ואהבו איש את אחיו, בני, כאשר יאהב איש את נפשו, ובקשו איש טובת אחיו ועשו בלב אחד על הארץ, באהוב איש לרעהו כמוהו:

ה
ועל האלילים אצוה אתכם כי תשליכום ותשנאו ולא תאהבו אותם, כי מוקש המה אל העובדים אותם ואל המשתחוים להם:

ו
זכרו בני את ה' אלהי אברהם אביכם, וכאשר גם אנכי אחריו כבדתי אותו ועבדתי אותו באמת:

ז
למען ישיש עליכם להרבות אתכם ולהפרות את זרעכם, למען ירבה אתכם ככוכבי השמים לרוב ויטע אתכם על הארץ וכל צמח צדקה אשר לא ינתש בכל דורות עולם:

ח
ועתה אשביעכם בשבועה גדולה, כי אין שבועה גדולה מהישבע בשם המבורך והמכובד והגדול אשר עשה שמים וארץ וכל היקום:

ט
כי תיראו אותו ותכבדוהו וכי תאהבו איש את אחיו ברחמים ובאמת ולא יחרוש איש רעה על אחיו מעתה ועד עולם כל ימי חייכם, למען תצליחו בכל מעשיכם ולא תאבדו:

י
ואיש מכם כי יעשה רעה לאחיו, ידוע תדעו מעתה כי כל העושה רע לאחיו יפול בידו ויכרת מארץ החיים וגם זרעו יאבד מתחת השמים:

*

ואולם, מיד אחר-כך, בפרקים לז-לח, מתוארת מלחמה בין יעקב בעשיו, בה ניצחו יעקב ועשיו. עשיו לא זכר את דברו, למרות כל מה שהבטיח.