קריאה בספר היובלים לא-לד

קריאה בספר היובלים לא-לד.
מכיוון שבחלק זה, פרקים לא-מ, יש הרבה דברים להציג, אחלקו לשניים – פרקים לא-לד, ופרקים לה-מ.

בפרק לא מסופר על ברכה מיוחדת שמקבלים לוי ויהודה, שבטי הכהונה והמלכות, אביא רק את סיומו –

יובלים לא –
מו
ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:

מז
עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים, כאשר ברך אותם יצחק:

*

ובפרק הבא הוא ממשיך לספר על לוי, וממנו הוא לומד את דיני מעשר. לכל אורך הספר חוקי התורה נלמדים מתוך המעשים המסופרים, אך בדרך-כלל לא הבאתי חלקים אלה. הנה כמה פסוקים על כך –

יובלים לב –
יג
ויכהן לוי בבית אל לפני יעקב אביו ביתר שאת על עשרת אחיו, ויהי שם לכוהן:

יד
ויתן לו יעקב את נדרו, ויתן גם את המעשר השני לה', ויקדש אותו ויהי לו קודש:

טו
ועל כן נועד לחוק בשמים לתת את המעשר השני, לאכול אותו לפני ה' במקום הנבחר לשכן שמו שם שנה בשנה:

*

והוא מספר בפירוט על מעשה ראובן ובלהה, וממנו הוא לומד על איסור משכב עם אשת האב –

יובלים לג –
ד
וישכב אצלה על המיטה ויגל את ערוותה, ותלפות אותו ותצעק:

ה
ויהי כהכירה אותו כי ראובן הוא ותיכלם מפניו ותרף את ידה ממנו, ותברח ותתאבל מאוד על המעשה הזה ולא הגידה לאיש דבר:

ו
ויהי כבוא יעקב לפקוד אותה ותאמר אליו אינני טהורה לך כי אם חללה אני לך, כי ראובן עינה אותי ושכב עימי בלילה כאשר ישנתי באהלי ולא ידעתי אותו עד אם גילה ערותי ושכב עימדי:

*

ועוד הוא מספר על מלחמת בני יעקב באמורים, אשר נזכרה בתורה רק ברמז – 'אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי', אומר יעקב בסוף ימיו. הנה חלק –

יובלים לד –
א
ובשנה השישית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה, שלח יעקב את בניו לשמור את צאנו ועבדיו איתם בשדה שכם:

ב
וייאספו עליהם שבעת מלכי האמורי להכותם נפש בהחבאם תחת השיחים, ולקחת את מקניהם:

ג
ונשיהם ויעקב ולוי ויהודה ויוסף ישבו בבית יצחק אביהם כי רוחו נעצב ולא נתן אותם ללכת, ובנימין הקטן שאר את אביו:

ד
ויבואו מלכי תפה ואריזה ושרגן ושילו וגיץ ומלך בית חורון ומניזכיר, וכל היושבים על ההר ההוא היושבים ביערי ארץ כנען:

ה
ויוגד ליעקב לאמור מלכי האמורי כיתרו את בניך, ואת מקניהם שבו ויבוזו:

ו
ויקם מביתו הוא ושלושת בניו וכל נערי אביו ונעריו, ויצא לקראתם שמונה מאות איש תופשי חרב:

ז
ויכו אותם בשדה שכם וירדפו אחרי הנסים, ויהרגו את אריזה ואת תפה ואת שרגן ואת אמניסקינו ואת גגניז:

ח
ויאסוף את מקנהו ותעוז ידו עליהם, וישם מס עליהם לתת לו את פרי אדמתם:

ט
ויבנו את רובל ואת תמנת חרס:

י
וישב בשלום ויכרות להם ברית, ויהיו לו לעבדים עד רדתו עם בניו מצרימה:

*

ומסיפור יוסף הוא לומד את חוק יום כיפור –

יובלים לד –
כג
לכן נועד בקרב בני ישראל להתאבל ביום העשירי לחודש השביעי, ביום אשר הגיע שמע אבל יוסף אל יעקב אביו:

כד
לבקש בו כפרה בשעיר עזים בעשור לחודש השביעי אחת בשנה על חטאותם, כי הפכו את רחמי אביהם לאבל על יוסף בנו:

כה
והיום הזה נועד להם להתאבל בו על חטאתיהם ועל כל פשעיהם ועל עוונותם, להטהר ביום הזה אחת בשנה: