קריאה בספר היובלים א-י

קריאה בספר היובלים א-י

ספר היובלים, מהספרים החיצוניים, שנכתב במאות הראשונות לפני הספירה, חוזר על המסופר בספר בראשית, במילים קצת שונות. אך יש בו תוספות ודברים החורגים מהסיפור שבתורה, ולכן אציג רק חלק מהחריגות האלה. בכל פעם אתייחס לעשרה פרקים, מתוך חמישים פרקי הספר.
הוא נקרא ספר היובלים בגלל שהוא משתמש בשיטת ספירה ייחודית משלו של הזמנים – לפי שמיטות, כלומר שבע שנים, המתקבצות ליובלים.
כמו לפי כל ספר – אני ממליץ לקרוא את ערך הוויקיפדיה שלו, כי כאן איני מאריך בהקדמות.

תחילה, ספר היובלים פותר בדרכו את הבעיה, כיצד הנחש אמר לאדם 'ביום אכלך ממנו מות תמות', אבל אדם וחווה המשיכו לחיות. אותו פתרון הופיע אחר-כך אצל חז"ל –

יובלים ד –
לט
ומקץ יובל התשעה עשר בשבוע השביעי בשנה השישית בו מת האדם, וכל־בניו קברוהו בארץ אשר נברא שם והוא היה הראשון אשר נקבר בארץ:

מ
וימת שבעים שנה לפני מלאת לו אלף שנים כי אלף שנים כיום אחד לפי העדות אשר בשמים:

מא
לכן כתוב על עץ הדעת לאמור, ביום אכלכם ממנו תמותו:

מב
על־כן לא מלאו לו שנות היום ההוא כי אם מת בו:

*

נקודה שנייה – לפי הכתוב בתורה 'יצר לב האדם רע מנעוריו', אך לפי ספר היובלים זה נכון רק לגבי דור המלאכים החוטאים, בעוד יצר לב האדם הוא דווקא טוב, הגם שהוא יכול לחטוא. כי כך הוא מתאר את הדור החדש –

יובלים ה –
טז
ויעש לכל ברואיו קרב חדש ונכון, אשר לא יחטאו לעולמים לכל קרבם וכל איש יצדק במולדתו לעד:

יז
ועונש כולהם נחרץ וחרות על לוחות השמים בלי עולתה:

יח
וכל הסרים מן הדרך אשר נועד להם ללכת בה אם לא ילכו בה, העונש כתוב לכל קרב ולכל דור:

*

שלישית, הוא מתרעם על ששינו את לוחות הזמנים. רחל אליאור כתבה על כך הרבה, וקראו אצלה. כך הוא אומר –

יובלים ו –
נא
ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד:

נב
ויזנחו את ראש החודש וזמנו ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים:

נג
כי ידעתי את הדבר וכהיום הזה אגידהו לך, ולא אל בינתי אשען כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים מיוסדת חלוקת הימים:

נד
ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם:

*

ולבסוף, לנוח ניתן ספר רפואות, מעניין לדעת –

יובלים י –
יז
ואת הרפואות לכל מדוי הרוחות הגדנו לנוח, ואת מזימות נכליהם להחטיא איך יירפאו בצמחי האדמה:

יח
ויכתב נוח בספר את כל אשר הורינו אותו על כל מיני מרפא:

יט
ככה נכלאו הרוחות הרעות מעל בני נח: