חטא – החטאה או חיטוי?

המילה 'חטא' נפוצה מאוד במקרא, אולם מניין היא צמחה, מה האטימולוגיה שלה?
כאן יש שתי אפשרויות –
א. מלשון החטאת המטרה. ניתן לומר שהחוטא סר מהדרך, מדרך הישר.
ב. מלשון חיטוי. החטא הוא הכתם והלכלוך, והחיטוי הוא הניקוי. דבר והיפוכו באים פעמים רבות באותו השורש, למשל לשרש ולהשריש.

לשתי האפשרויות אפשר להביא סימוכין.
א. השורש חטא דומה לשורשים נטה וסטה, המציינים נטייה מהדרך. וכבר דיברתי בעבר על ט' הנטייה עצמה. מכאן נראה שפירוש החטאת המטרה הוא מדויק.
ב. המקרא מלא בתיאורי ניקוי הבאים ביחס לחטא, כגון 'אשרי נשוא פשע נקוי חטאה', ועוד הרבה מאוד. מכאן נראה ברור שלפי התפיסה הקדמונית החטא נתפש ככתם ולכלוך, ולכן פירוש החיטוי והניקוי נראה מדויק אף הוא.

(אבל חטא במובן החטאה נראה מאוחר, ומופיע רק בשופטים – קולע אל המטרה ולא יחטיא).

אין בידי להכריע בדבר (אבל הכף נוטה בבירור, לדעתי, לאפשרות ב', כי תיאורי ניקוי החטא במקרא רבים מאוד, ותיאורי החטאת המטרה – מועטים מאוד)
והנה הפירוש המופיע בוויקימילון –

חֵטְא (גם: חֵט)
לשון המקרא עבירה נגד רצון האל, היינו מעבר על חוקיו. האדם נקרא חוטא אם הוא מֵפֵר את אחד האיסורים שקבע האל, או נמנע מלקיים את אחת המצוות. יש המבחינים בין שני סוגי חטאים: חטאים ש"בין אדם למָקוֹם" (בין אדם לאל), וחטאים ש"בין אדם לחברו".
”לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.“ (ויקרא יט, פסוק יז)
[חוק ומשפט] בהשאלה (1): עבירה הנעשית בשוגג, נגזר מלשון "החטאה". מהווה אחד משלושה סוגים של עבירות המקובלות בחוק הישראלי, שהן חטא, עוון ופשע. חומרת החטא היא הקטנה ביותר.
…

גיזרון
לשון המקרא. השוו לארמית: חטא, לאשורית: ḫaṭû, לגעז: ኀጥአ፡, לערבית: خَطَأ.‏[1]
בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כפועל המילה "ḫaṭû", הגייה: "חֲטְאּוּ" . ובכתב חקוק – "iḫ-ṭi-ma" , "ú-ḫa-ṭa-(a)" , iḫ-ṭi" . ובהוראת – להזניח, להפר [1]. הביטוי האכדי 'אִינְ-שׁה חִיתִי' in ša ḫīṭi בהוראת עבריין

הִתְחַטָּא גם הִתְחַטֵּא –
לשון המקרא – נטהר, התנקה מטומאה.
"הוּא יתְחַטָּא בוֹ בַיוֹם הַשְׁלִישִׁי" (במדבר יט).
1. שורש ח.ט.א, במובן פרטני טהרה ע"י קרבן חטאת-(פרה אדומה). הפך לפועל במובן רחב, גם בתהילים "תְּחַטְּאֵנִּי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְכַבְּסֵנִי וּמִשֶׁלֶג אַלְבִּין" (תהלים נא)
2. בשינוי השורש לשורש ח.ט.י.