לא תסור

לפרשת שופטים

בפרשתנו מופיע הפסוק שהוא יסוד ציות לדברי חכמי הדת, אף כי הפסוק בפשטו מדבר על השופטים, וכן למדו מכאן את תוקפה של התורה שבעל פה, אף שהיא אינה מוזכרת כאן כלל –

עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
דברים יז, יא.

אומר רש"י בפירושו המפורסם –
ימין ושמאל – אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומרים לו על ימין ימין ועל שמאל שמאל.

ומסכים עימו הרמב"ן –
ימין ושמאל – אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל, או על שמאל שהוא ימין. לשון רבינו שלמה.

וענינו: אפילו תחשב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר: איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר: כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו. וזה כענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכפורים שחל להיות בחשבונו (בבלי ר״ה כ״ה).

והצורך במצוה הזאת גדול מאד כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך הכתוב לנו הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי משה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות התורה או כונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן לנו התורה, אפילו יהו בעיניך כמחליף הימין בשמאל. וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו (תהלים ל״ז:כ״ח) מן הטעות ומן המכשול. ולשון סיפרי (ספרי דברים י״ז:י״א): אפילו מראין בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם.

ואולם, רד"ץ הופמן, למשל, מציין –
בירושלמי הוריות א׳:א׳ שנינו בברייתא, כי אין לשמוע לחכמים כשהם אומרים ״על ימין שהוא שמאל״.
(והוא מפנה למאמרו על ישוב הסתירה).

*

אני עצמי חושב, שבפרשנות המרחיבה הזו, זה יסוד כל החשיבה הדוגמטית. עם השנים למדנו, כי גם המומחים יכולים לטעות, וכי לא תמיד כדאי לקבל כל מה שאומרים לך בלי ערעור.

אלא שהחשיבה הדוגמטית, שמאפיינת הרבה פעמים את הגישה הדתית, לא פוסחת גם על המדע. ישנה גישה שנקראת 'מדעיזם', המקדשת כל דבר שנאמר על ידי מדענים, ולא לוקחת בחשבון לא מדענים אחרים החושבים אחרת, ולא את מידת הצניעות הנחוצה, בהתחשב בעובדה שהמדע מתקדם כל הזמן, ואין בו אמיתות מוחלטות. עצם השיטה המדעית, כפי שבוטאה במקורה על ידי בייקון, מתרחקת מכל קביעה דוגמטית, ומעדיפה את הספק ואת הבדיקה.

לאחרונה נדמה ששכחנו דברים אלה.