ויתן ה' לה הריון

עמיתי מ'עובדות לא חשובות בתנ"ך' העלה פוסט מעניין מאוד על הפסוק –

וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן.
רות ד, יג.

הוא אומר שמהכתוב 'ויתן ה' לה' אפשר ללמוד שרות הייתה עקרה, כמו נשים רבות בתנ"ך. ראו שם.
אני עניתי שזה מעניין מאוד, אבל לפי התפיסה התנ"כית כל דבר בא מה', כך גם הקשיית לב פרעה, ובכל אופן זה יתכן.

והנה, נראה שגם במדרש רבה הבינו ככותב הפוסט, שכן נאמר שם שכלל לא היה לה רחם! –

וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, עִקַּר מוֹטְרִין לֹא הָיָה לָהּ, וְגָלַף לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִקַּר מוֹטְרִין.

ואמנם, רש"י במקום אחר מסביר שהנס נעשה דווקא לבועז –

רש"י על דברי הימים א כ״ה, ה׳:
ויתן האלהים להימן. כלומר אם לא שנתן לו אלהים הבנים אי אפשר שהיו לו י"ד בנים ושלוש בנות וכולן ראויין להיות ראשי משמרות ד׳:י״ג וגמא (רות ד) ויתן ה' לה הריון ותלד בן אם לא שהיתה מתנה זו מה' אי אפשר שיוליד בועז שהיה זקן וכן ויראהו ה' את כל הארץ (דברים לב) אם לא מאת ה' היתה ראויה זאת אי אפשר להביט כ"כ למרחוק:

*

בכל אופן, יפה לראות שבתפיסה התנ"כית ההריון הוא מתנה אלוהית.
זה יכול להילקח בחשבון בשאלות של גידול אוכלוסין.
מצד אחד, יש מגמה בעולם לצמצם את הילודה, כי הריבוי בעולם הוא גדול. ואם נביט על גרף גידול האוכלוסייה בעולם – למשל בערך 'התפוצצות אוכלוסין' בויקיפדיה העברית – נראה שעיקר הגידול באוכלוסיית העולם חל במאתיים השנים האחרונות, עם התקדמות הרפואה. ולזה צריך להוסיף גם את השיקול האישי, של המעמסה שבגידול ילדים רבים, הכלכלית והמנטלית. לזה המציאו מונח מיוחד – 'תכנון משפחה'.
ומצד שני – ילדים זה שמחה…
(ובעבר כתבתי מאמר נגד התזה המתלוסיאנית של סכנת הריבוי כביכול).

ועוד ניתן לדון פה על אספקטים נוספים של דבר זה, כגון הפריות מבחנה, פונדקאות וכו', אבל למה לי להסתבך? יעשה כל איש כראות עיניו.