הרמב"ם על ישוע

נקרא בפרוטרוט מה שאומר הרמב"ם על ישוע הנוצרי –

"אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין–כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון ונכשלו". 

אני חושב שהרמב"ם ידע שלא זה פירוש פשט הכתוב, אבל הוא נתלה על פסוק קיים כדי להטעים את דבריו.

וכי יש מכשול גדול מזה:  שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן;

כלומר, אלו דברים חיוביים שעל המשיח לעשות, וישוע לא עשה אותם –
א. מושיע את ישראל, ואת ישראל דווקא.
ב. קיבוץ גלויות – שזה התקיים רק בדורנו.
ג. חיזוק שמירת המצוות.
לשני הסעיפים הראשונים יש מקורות רבים בתנ"ך, ואילו השלישי פחות ברור.
המשך –

וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם,

וכאן שלושה דברים שליליים שדווקא כן גרם –
א. הריגתם, ברדיפות רבות
ב. גלות, וכן גירוש, כגון גירוש ספרד.
ג. השפלה – כך היה לכל אורך ההיסטוריה.
וממשיך –

ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה"'.
(הלכות מלכים ומלחמות, יא, י).

כאן שני פגמים מהותיים –
א. החלפת התורה, כלומר ביטול התורה.
ב. עבודה זרה – וזה הפגם החמור ביותר.
וביחס לסעיף האחרון, די לקרוא את פרשת ואתחנן כדי לקבל את הרושם על מה הרמב"ם מדבר.

*

ולהשלמה כדאי לקרוא גם את ההמשך –

אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" (צפניה ג ט).

כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.