חמושים

על בני ישראל ביציאת מצרים נאמר –

וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
שמות יג, יח.

מהו חמושים?

מפורסמים דברי רש"י –
וחמושים – אין חמושים אלא מזויינים, וכן הוא אומר: ואתם תעברו חמושים (יהושע א׳:י״ד). וכן תרגם אונקלוס מזרזין, כמו: וירק את חניכיו (בראשית י״ד:י״ד) – וזריז.

דבר אחר: וחמושים – מחומשים, אחד מחמשה יצאו, וארבעת החלקים מתו בשלשת ימי אפילה.

החלק הראשון לפי הפשט, והחלק השני לפי המדרש – אחד מחמישה יצא ממצרים.

שד"ל מסביר יותר –
וחמושים – מזויינים, כי כמו שאמרו חלוצים מן חֲלָצַיִם, כן יאמרו חמושים מן חמֶש (שמואל ב כ׳:י׳) מקום חגירת החרב, והודיע זה לומר כי לא להעדר כלי זיין אמר ה׳ פן ינחם העם, אלא מפני מורך לבבם.

רד"ץ הופמן מציג פירוש נוסף –
וחמשים – לפי תרגום השבעים – הדור החמישי, וכמו יהושע א׳:י״ד, ד׳:י״ב, שופטים ז׳:י״א, אך לא ברור מניין נגזרת המלה. ההערה על היות ישראל חמושים באה כאן כדי לספר שאמנם חמושים למלחמה יצאו ממצרים, ואף על פי כן היה מקום לחשוש, שבשל כל סיבה שהיא ישובו לעבודתם, ומכאן שכל מלחמותיהם של ישראל לא היו אלא מלחמות ה׳.

רש"ר הירש מסביר באופן שונה –
וחמשים – מזוינים ומצוידים למלחמה (עיין יהושע א, יד; ד, יב).

קשה לשער מהיכן נגזרה תיבה זו. בשמואל ב׳ (ב, כג; ג, כז; ד, ו; כ, י) מציין ״הַחמֶשׁ״ את המקום בגוף שאליו מכוון הרוצח במיוחד את מכת המוות, והגמרא (סנהדרין מט.) מבארת: ״בדופן [צלע] חמישית במקום שמרה וכבד תלויין בו״. יש אם כן מקום להניח שדווקא במקום הזה, כנגד הצלע החמישית, היו חוגרים האנשים את חרבם. נמצא ש״חמשים״ פירושו ״מזוינים״. אך מסתבר יותר לומר, שהיו מגינים על המקום ההוא באמצעות שריון מגן.

יתכן ש״חמש״ קרוב ל״חמס״ ו״חמץ״, והוא מורה על הצטיידות בכלים להפעלת כח אלים.

*

בתמונה – חמישית מישראל אינם מאמינים לממשלה. מתוך הארץ, היום.