אחרית הימים בברית החדשה
בברית החדשה יש כמה נבואות לאחרית הימים. כמובן, המפורסמת שבהם היא 'ההתגלות', או 'חזון יוחנן', הספר האחרון בברית החדשה, אך בו דווקא לא אעסוק, הן בגלל אורכו, והן בגלל שהוא ספר מוזר בעיניי. בכל אופן שם הדמות הרעה היא 'החיה' ולה 'מספר החיה' – 666 המפורסם. ההסבר המתקבל ביותר על הדעת ששמעתי למספר זה הוא, שבתחילה היה כתוב 616, וזה הגימטריה של שמו של נירון, הקיסר שרדף את הנוצרים, ובערך בתקופתו נכתב ספר זה. ועוד הסבר יפה ששמעתי מופיע בסרט 'עירום' של מייק לי, שם הגיבור, פילוסוף תמהוני נודד, מסביר לשומר בניין, שבכל ברקוד יש שלושה קווים עבים, שערך כל אחד מהם 6, וביחד – 666. ואכן נאמר שאיש לא יוכל למכור או לקנות ללא 'מספר החיה', הוא השיטה הכלכלית.
אבל, כאמור, לא בזה אעסוק, אלא בשני פרקים אחרים העוסקים בכך. הראשון הוא בבשורות והוא מדברי ישוע עצמו, והשני באיגרות.
זה המקור הראשון –
מתי כד –
ישוע מנבא חורבן וצרות
א בְּצֵאתוֹ ¹מִבֵּית הַמִּקְדָשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ. ב הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, ¹לֹא תִּשָּׁאֵר פֺּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה."
זה אכן התקיים ארבעים שנה אחרי מותו, כידוע.
ג כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל ¹הַר הַזֵּיתִים נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמְרוּ: "הַגֵּד נָא לָנוּ מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וּמָה הוּא ²אוֹת בּוֹאֲךָ ³וְקֵץ הָעוֹלָם?" ד הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא ¹יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ, ה כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי ¹וְיֺאמְרוּ 'אֲנִי הַמָּשִׁיחַ' וְיַתְעוּ רַבִּים. ו וְאַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֺעַ ¹מִלְחָמוֹת וּשְׁמוּעוֹת מִלְחָמָה. שִׂימוּ לֵב, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, וּבְכָל זֺאת עוֹד לֹא בָּא הַקֵּץ. ז עַם יָקוּם עַל עַם ¹וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה, וְיִהְיוּ רָעָב וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, ח אַךְ כָּל אֵלֶּה הֵם רֵאשִׁית הַצָּרוֹת. ט אָז ¹יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְצָרָה ²וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם וְתִהְיוּ ³שְׂנוּאִים עַל כָּל הָעַמִּים בִּגְלַל שְׁמִי. י רַבִּים ¹יִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה. יא ¹נְבִיאֵי שֶׁקֶר יָקוּמוּ וְיַתְעוּ רַבִּים, יב וּמֵאַחַר ¹שֶׁתִּרְבֶּה הַהֶפְקֵרוּת ²תִתְקָרֵר אַהֲבַת רַבִּים. יג אֲבָל ¹הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע. יד ¹וּבְשׂוֹרָה זוֹ ²שֶׁל הַמַּלְכוּת תֻּכְרַז בְּכָל הָעוֹלָם לְעֵדוּת לְכָל הָעַמִּים, וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא ³הַקֵּץ."
צרה גדולה
טו "לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת ¹הַשִּׁקּוּץ הַמְּשֺׁמֵם, כַּנֶּאֱמַר בְּפִי דָּנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד ²בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ – עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין –
זו דמות האנטי-כריסט.
טז יִהְיֶה עַל הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה לָנוּס אֶל הֶהָרִים; יז ¹מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת חֲפָצִים מִבֵּיתוֹ, יח וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יַחֲזֺר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. יט ¹וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. כ הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֺרֶף אַף לֹא בְּשַׁבָּת, כא כִּי אָז תִּהְיֶה ¹צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ.
כנאמר – עת צרה היא ליעקב, וממנה יוושע.
כב וְאִלּוּלֵא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן ¹הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם.
כנאמר – בעיתה אחישנה.
כג אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, ¹'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ, כד כִּי ¹יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר ²וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ ³אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי ⁴לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים. כה הִנֵּה אָמַרְתִּי לָכֶם זֹאת ¹מֵרֺאשׁ. כו לָכֵן אִם ¹יֺאמְרוּ לָכֶם 'הִנֵהוּ בַּמִּדְבָּר', אַל תֵּצְאוּ; 'הִנֵּהוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים', אַל תַּאֲמִינוּ; כז כִּי כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה ¹בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. כח ¹בַּמָּקוֹם שֶׁהַגְּוִיָּה נִמְצֵאת, ²שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים."
פתגם שאיני מבינו.
בואו של בן־האדם
כט "מִיָּד אַחֲרֵי ¹צָרַת הַיָּמִים הָהֵם ²תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֺחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ.
יש פסוקים המתארים זאת.
ל אָז יֵרָאֶה ¹אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם, וְאָז ²יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְיִרְאוּ אֶת ³בֶּן־הָאָדָם ⁴בָּא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב.
גם כאן יש פסוקים מתאימים.
לא וְהוּא ¹יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו ²בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו ³מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, ⁴מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַד קְצוֹתָם.
נבואת קיבוץ גלויות, שכבר התגשמה.
לב ¹לִמְדוּ אֶת הַמָּשָׁל מִן הַתְּאֵנָה: ²כַּאֲשֶׁר עֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְהֶעָלִים צָצִים יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. לג כֵּן גַם אַתֶּם, כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת כָּל אֵלֶּה דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא, ¹בַּפֶּתַח. לד אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁלֹּא יַעֲבֺר ¹הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִקְרוּ כָּל אֵלֶּה.
כאן משפט מפתח – לא יעבור הדור הזה – משמע לדעתו זה עתיד קרוב, עוד בזמן ההוא – וזה לא התקיים. או שמא התכוון הדור ההוא, אותו דור עתידי?
לה ¹הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ. לו אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא ¹הָאָב לְבַדּוֹ.
גם ביהדות רעיון דומה, ואין לחשב את הקץ.
לז ¹כִּימֵי נֺחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל ²בֶּן־הָאָדָם. לח כְּמוֹ שֶׁבַּיָּמִים קֺדֶם ¹לַמַּבּוּל הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים ²מִתְחַתְּנִים וּמְחַתְּנִים עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֺחַ לַתֵּבָה, לט וְלֹא יָדְעוּ עַד שֶׁבָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת כֻּלָּם, כָּךְ יִהְיֶה גַּם בּוֹאוֹ שֶׁל ¹בֶּן־הָאָדָם. מ אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; מא שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב. מב עַל כֵּן ¹עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנְכֶם. מג וְזֺאת דְּעוּ: ¹אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמוּרָה יָבוֹא ²הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיחַ לוֹ לַחְדֺּר לְבֵיתוֹ. מד לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם ¹יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם."
וביהדות – משיח בא בהסח דעת. וכן – 'פתאום יבוא אל היכלו'.
העבד הנאמן או הבלתי נאמן
מה "מִי הוּא אֵפוֹא ¹הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן שֶׁהִפְקִידוֹ הָאָדוֹן עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֶת ²מְזוֹנָם בְּעִתּוֹ? מו אַשְׁרֵי הָעֶבֶד שֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָא אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן. מז אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא ¹יַפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. מח אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרַע הַזֶּה יֺאמַר בְּלִבּוֹ 'אֲדוֹנִי מִתְמַהְמֵהַּ' מט וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו ¹הָעֲבָדִים וְיֺאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים, נ בּוֹא יָבוֹא אֲדוֹנָיו שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, נא יְשַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם ¹הַצְּבוּעִים; שָׁם יִהְיוּ ²הַיְלָלָה וַחֲרִיקַת הַשִּׁנַּיִם."
וזה המקור השני –
תסלוניקים ב, ב –
התגלות איש הרשע
א אֲשֶׁר ¹לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ ²וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִכֶּם, אַחַי: ב אַל תְּמַהֲרוּ לְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיכֶם וְאַל תִּבָּהֲלוּ, ¹לֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ רוּחַ, לֹא בִּגְלַל אֵיזֶה דִּבּוּר, וְלֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ אִגֶּרֶת אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל נִשְׁלְחָה מֵאִתָּנוּ, כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם יהוה. ג אַל ¹יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּאֵיזֶה אֺפֶן שֶׁהוּא, שֶׁכֵּן לֹא יַגִּיעַ אִם לֹא תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה הָעֲזִיבָה¹ וְיִתְגַּלֶּה ²אִישׁ הָרֶשַׁע, ³בֶּן הָאֲבַדּוֹן, ד הַמִּתְקוֹמֵם ¹וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֺדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים¹ בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים.
כאן הוא חוזר על דברי ישוע.
ה הַאִם אֵינְכֶם זוֹכְרִים כִּי עוֹד בֶּהֱיוֹתִי אֶצְלְכֶם אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? ו אַתֶּם יוֹדְעִים מָה מְעַכֵּב אוֹתוֹ כָּעֵת כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּעִתּוֹ. ז הֵן ¹סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר פּוֹעֵל; אֶלָא שֶׁכָּעֵת הַמְּעַכֵּב נִמְצָא עַד שֶׁיּוּצָא מִן הַתָּוֶךְ, ח וְאָז יִתְגַּלֶּה הָרָשָׁע אֲשֶׁר הָאָדוֹן [יֵשׁוּעַ] ¹יָמִית אוֹתוֹ ²בְּרוּחַ פִּיו וִיכַלֵּהוּ ³בְּהוֹפָעַת בּוֹאוֹ –
כאמור – ברוח שפתיו ימית רשע. אבל הפסוק מציין רשע כשם כולל לרשעים, ולא מתייחס לרשע מסוים.
ט אֶת הָרָשָׁע אֲשֶׁר בִּיאָתוֹ הִיא בְּהֶתְאֵם לִפְעֻלַּת הַשָּׂטָן, ¹מְלֻוָּה בְּכָל גְּבוּרָה, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שֶׁקֶר, י וּבְכָל תַּרְמִית רֶשַׁע הַמְיֻעָדִים לִבְנֵי הָאֲבַדּוֹן, וְזֺאת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת אַהֲבַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָכְלוּ ¹לְהִוָּשַׁע בָּהּ. יא עַל כֵּן אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ לָהֶם פֹּעַל רְמִיָּה ¹לְהַטְעוֹתָם לְהַאֲמִין לַשֶּׁקֶר, יב לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל אֲשֶׁר ¹לֹא הֶאֱמִינוּ לָאֱמֶת אֶלָּא ²חָפְצוּ בָּעַוְלָה.
ויש לשאול – גם ישוע בא בגבורה ובאותות, אם כך איך נבחין?
הפסוק היומי 