עוד על כבוד – השלמה

עוד על כבוד – השלמה
אתמול כתבתי על כבוד, אבל שכחתי מקור אחד שרציתי לצרף, לכן אצרפו כעת. מדובר במזמור מט בתהילים, שיש בו דברים סתומים, ובכל מקרה כדאי לקרוא את כולו. הוא חוזר פעמיים על כך שאנשים 'נמשל כבהמות נדמו', כלומר דומים לבהמה. ומיהו האדם הזה? זה שאינו מבין, שאינו משכיל – כך לפי פירוש אחד לפחות. לכן, גם מזמור זה מצטרף לסדרה על 'צלם אלוהים', כי אם אדם דומה לבהמה, ממילא זה מערער על בריאתו בצלם. מי שרואה את מהות הצלם בהשכלה – הדבר ברור לו, אך מי שרואה את מהות הצלם כתכונה כל-אנושית ובלתי תלויה – לו פסוקים אלה קשים.
אביא את הפסוקים האחרונים בעיקר עם פירוש שד"ל, המדויק. ואעיר שוב שכבוד הוא גם רכוש, ונראה שזו משמעותו בפסוקים אלה. ובכל זאת אני מביאם בהקשר של רגש הכבוד, שהרי ריבוי הרכוש יוצר אותו, בדרך כלל.

תהילים מט –
(יז) אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ.

(יח) כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ.

שד"ל –
אל תירא וגו׳ – המשורר אומר ללבבו: אל תירא ואל תאמר אין דין ואין דיין, כשתראה כי יעשיר איש וירבה כבוד ביתו.

כי אמנם כל הכבוד הזה לא יקחנו עמו במותו, ולא ירד אחריו כבודו.

(יט) כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ.

שד"ל –
הן אמת כי הוא מתברך בלבבו בחייו, והוא אומר לעצמו אשריך וטוב לך שאתה נהנה מן העולם הזה, וגם בני אדם יודוך וישבחוך כשאתה מיטיב לעצמך.

(כ) תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר.

שד"ל –
אבל תבא עד דור אבותיו וגו׳. המשורר ממשיך דבורו אל לבו ואומר לעצמו: התבונן במה שאירע לאבותיו של זה העשיר, ותבין כי כמוהם גם בניהם לא יראו אור (החיים וההצלחה) לעולם ועד, אבל ימתו בלא עתם, או יאבד העושר בענין רע.

(כא) אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

שד"ל –
והמשורר מסיים ואומר אדם ביקר ולא יבין – והכוונה אדם שהוא עומד ביקר ועושר וכבוד, ולא יבין – ולא ישכיל להיטיב דרכיו, אך יבטח ברוב עשרו ולא ישים לבו רק להנאתו ולתענוגיו, הוא נמשל ודומה לבהמות – הפסוק הזה נאמר דרך התנגדות למה שאמר למעלה בשם העשירים: ואדם ביקר כל ילין וגו׳ {תהלים מ״ט:י״ג}.

ורד"ק ואחרים מפרשים אחרת –
אדם ביקר – האדם הזה הוא ביקר והוא הנשמה שנקראת כבוד.

ולא יבין – בעודנו בחיים אין תבונה בו לאחוז דרכי הנפש, ואוחז דרכי הגוף כמו הבהמות, לפיכך במותו יהיה נמשל להם ותאבד נפשו במותו ואין לו תקוה.