המצב עכשיו שכל השנאה מופנית כלפי מתנגדי החיסון, בעוד פגיעות החיסון כלל לא מדווחות. בהקשר הזה אין לי אלא לחזור לפסוק אחד, שכבר כתבתי עליו כמה פעמים, והפעם אתרכז במילה אחת מתוכו –
וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי אֵין מִשְׁפָּט.
ישעיה נט, טו.
מהו משתולל? נבחן במפרשים –
רש"י –
משתולל – מוחזק שוטה על הבריות, כמו אלכה שולל (מיכה א׳:ח׳), והוא מגזרת שוגג – דמתרגמינן שלו, וכן על השל (שמואל ב ו׳:ז׳).
וירע בעיניו כי אין משפט – לפיכך הביא עליהם פורענות.
ר"י קרא –
וסר מרע מסתולל – אותו שהוא סר מרע וצדיק מסתולל עשוי דייש לכל, כמסילה זו שהכל דשין אותה.
אבן עזרא –
משתולל – יש אומרים משוגע, כמו אלכה ערום ושולל (מיכה א׳:ח׳), אשתוללו אבירי לב (תהלים ע״ו:ו׳), ויתכן היות הכל מגזרת שלל, להסיר הון, הנה משתולל שם הפועל מבנין התפעל.
רד"ק –
ותהי האמת נעדרת – שלא היתה נמצאת ביניהם כלל כאילו לא היתה מעולם.
וסר מרע משתולל – אינו נמצא כאלו שללו ובזזו אותו מן העולם.
מלבי"ם –
משתולל – מענין שוגג ושכחה, שול תשולו לה מן הצבתים, בל תשלה אותי.
שד"ל – ובעיניי דעתו מכריעה –
וסר מרע משתולל – מלשון אשתוללו אבירי לב (תהלים ע״ו:ו׳), מוליך יועצים שולל ושופטים יהולל (איוב י״ב:י״ז), מוליך כהנים שולל (שם שם י״ט) ענין השגעון והעדר הדעת (רש״י, Vitringa, Cocceius), וכן אלכה שולל וערום (מיכה א׳:ח׳) אלך כמשוגע, וכאן הכוונה (כמו שכתב רש״י) מי שהוא סר מרע הוא מוחזק שוטה על הבריות.
וכן מצודות –
משתולל – מוחזק הוא בעיני הבריות לשוטה וסכל.
*
היום כמובן הפירוש של המילה הזו שונה – משתולל הוא מי שמתפרע, מתנהג שלא כהלכה. אבל הרי גם התנהגות זו נגזרת משגעון והיעדר דעת, כפי שפירשו רש"י, שד"ל ועוד. אך נדייק בלשון רש"י – המשתולל 'מוחזק שוטה על הבריות', כלומר כך הוא נראה להם, ולא שכזה הוא באמת. וזה בדיוק המצב כרגע ביחס ל-'מתנגדי החיסון'.
*
ובמילון ספיר –
מִשְׁתּוֹלֵל –
1. [תנ] אדם נבוך בלא עצה ומפלט: ותהי האמת נעדרה וסר מֵרע מִשתולֵל (ישעיה נט 15)
2. [יב] אדם שמתפרע, שעושה מעשה שובבות: ופגע במִשתולֵל אשר חילל יִפעת מליצתי (מלשון הפיוט)