מזמורי תהילים סג ו-פו

עוד מרדיפות משורר תהילים –

תהלים סג –

(א) מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה.

(ב) אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.

(ג) כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ.

(ד) כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ.

רד"ק –
כי טוב חסדך מחיים – כי טוב החסד שעשית עם בן אדם שחננתו השכל וההבנה יותר מחיי הגוף כי חיי הגוף כן נתת אותם לכל חי על האדמה אבל השכל לא נתת אלא לבן אדם לפיכך שפתי ישבחונך ויודו לך על החסד הגדול הזה. ולפי שזכר שהיה תאב אל דרך הנשמה שהיא החכמה לפיכך אמר זה. […]

(ה) כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי.

(ו) כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי.

(ז) אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ.

(ח) כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן.

(ט) דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ.

(י) וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי יָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ.

רד"ק –
והמה – המה רודפי שמבקשים נפשי.

לשואה – כלומר לעשותה שואה ומשואה.

יבואו בתחתיות ארץ – דרך תפלה כלומר יבואו לשאול שהיא תחתיות ארץ הם שמבקשים נפשי להורידה לשאול.

(יא) יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ.

רש"י –
יגירוהו על ידי חרב – יבאו על רודפי אויבים ויגירוהו כל אחד מהם על ידי חרב שימיתו אותו ומקרא קצר הוא זה שלא פירש מי יגירוהו, יגירוהו לשון גרירה, כמו: מוגרים במורד (מיכה א׳:ד׳) פרץ נחל מעם גר (איוב כ״ח:ד׳).

(יב) וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר.

*

ועוד אחד –

 תהלים פו –

(א) תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי.

(ב) שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ.

(ג) חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם.

(ד) שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא.

(ה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ.

רד"ק –
כי אתה י״י טוב וסלח – טוב – לכל הבריות כמו שכתוב טוב י״י לכל (תהלים קמ״ה:ט׳).

וסלח – לחטאים.

ובדרש: אמר רבי פנחס למה הוא טוב שהוא סלח ולמה הוא סלח שהוא טוב לכל קראיך לכל קראיך בצרתם אף על פי שהרעו כיון שהם שבים אליך בעת צרתם אתה רב חסד להם כל שכן לי.

(ו) הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי.

(ז) בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי.

(ח) אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.

(ט) כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ.

רד"ק –
כל גוים – בזמן הזה יש איזה אומות טועים בעבודתם באלהים רבים אבל יהיה עוד זמן שכל הגוים אשר עשית יכירו כי אתה עשית ויבואו וישתחוו לפניך כי יכירו כי אתה אדון הכל.

ויכבדו לשמך – לא לשם זולתך וזה יהיה בזמן משיחנו כמו שכתוב בדברי הנביאים והיה י״י למלך על כל הארץ (זכריה י״ד:ט׳) וכן פסוקים אחרים מבוארים בזה.

(י) כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.

רד"ק –
כי – יכירו אז כולם כי אתה גדול על כל אלהים (תהלים צ״ה:ג׳) ואתה שעושה נפלאות כשיראו שתעשה נפלאות עם ישראל בהוציאך אותם מביניהם אז יכירו כי אתה אלהים לבדך.

אבן עזרא –
כי – אז יספרו הגוים גדולתך, ויכחשו אלהיהם, ויודו כי אתה אלהים לבדך ואלהיהם אינם אלהים.

(יא) הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.

מצודות –
יחד לבבי – עשה לי לב אחד ומחשבה אחת ליראה את שמך ולא אהיה תלוי ומסופק.

(יב) אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם.

(יג) כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.

(יד) אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם.

אבן עזרא –
אלהים זדים – כנגד כי חסיד אני (תהלים פ״ו:ב׳).

ועריצים – כנגד כי עני ואביון (תהלים פ״ו:א׳).

(טו) וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת.

מקבילות במקרא –
מדות הרחמים והדין – שמות כ׳:ד׳-ה׳, שמות ל״ד:ו׳-ז׳, במדבר י״ד:י״ח, דברים ה׳:ח׳-ט׳, דברים ז׳:ט׳-י׳, ירמיהו ל״ב:י״ח, יואל ב׳:י״ג, יונה ד׳:ב׳, מיכה ז׳:י״ח, נחום א׳:ב׳-ג׳, תהלים ק״ג:ח׳, תהלים קמ״ה:ח׳, דניאל ט׳:ד׳, נחמיה א׳:ה׳, נחמיה ט׳:י״ז

(טז) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ.

(יז) עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.