אחד הדברים היפים שראיתי בספר 'הזיוף הגדול', והוא לקוח מתוך האנציקלופדיה המקראית (אולי אציץ שם בהמשך), הוא הביטוי 'ברית עולם' המופיע בכמה הקשרים, ומשמעותו – ברית שלא תופר לנצח. זה בא כנגד טענת הנוצרים להפרת הברית עם ישראל וכינון 'ברית חדשה'. מושג זה אמנם מופיע בירמיה, אבל אפשר להבינו פשוט כחידוש הברית באופן שונה, כפי שאכן נעשה בכמה פעמים, וגם כפי שמראים יפה בספר – כל ההקשר שם מדבר על גאולת ישראל וחזרתו לארצו.
להלן המקרים בהם מופיע ביטוי זה – 'ברית עולם', בצורות שונות –
נאמר על הקשת בענן, כאות לאי השמדת האנושות –
בראשית ט, יב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כׇּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם
בראשית ט, טז
וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כׇּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכׇל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ
ועל הברית עם אברהם –
בראשית יז, ז
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ
ועל ברית המילה –
בראשית יז, יג
הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם
ועל הברית בנוגע ליצחק –
בראשית יז, יט
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו
ועל השבת –
שמות לא, טז
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם
ועל עבודת השבת (שאמנם נפסקה) –
ויקרא כד, ח
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם
ועל תרומת הקודשים (שגם כן נפסקה), וכאן גם הביטוי 'ברית מלח' –
במדבר יח, יט
כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחׇק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ
ועל כהונת פנחס –
במדבר כה, יג
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ובנביאים –
הברית עם ישראל –
שופטים ב, א
וַיַּעַל מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם
שמואל ב כג, ה
כִּי לֹא כֵן בֵּיתִי עִם אֵל כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה כִּי כׇל יִשְׁעִי וְכׇל חֵפֶץ כִּי לֹא יַצְמִיחַ
וברית בשם דוד –
ישעיהו נה, ג
הַטּוּ אׇזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים
ודבר ה' –
ישעיהו נט, כא
וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
ושוב ישראל –
ישעיהו סא, ח
כִּי אֲנִי יְהוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם
ושוב ישראל, הפעם אצל ירמיה –
ירמיהו לב, מ
וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי
וגם לנלווים אל ה' –
ירמיהו נ, ה
צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל יְהוָה בְּרִית עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ
ובמשל יחזקאל –
יחזקאל טז, ס
וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם
ולעתיד – שלום ומקדש –
יחזקאל לז, כו
וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם
וכן בתהילים –
תהילים פט, כט
לדוד –
לְעוֹלָם (אשמור) [אֶשְׁמׇר] לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ
כללי –
תהילים קה, ח
זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר
חוק ישראל –
תהילים קה, י
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם
כללי ק
תהילים קיא, ה
טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ
כללי –
תהילים קיא, ט
פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ
ועוד –
דברי הימים א טז, טו
זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר
דברי הימים א טז, יז
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם
דברי הימים ב יג, ה
הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח
נחכה לתשובתם.
*
או שאענה בשבילם –
רומים יא –
ישועת ישראל וישועת הגויים
א אִם כֵּן, אֲנִי שׁוֹאֵל, הַאִם נָטַשׁ אֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ? ¹בְּשׁוּם פָּנִים לֹא! הֲרֵי גַּם ²אֲנִי בֶּן עַם יִשְׂרָאֵל, מִזֶּרַע אַבְרָהָם וּמִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין. ב אֱלֹהִים לֹא נָטַשׁ אֶת עַמּוֹ, הָעָם שֶׁהוּא ¹יָדַע מִקֶּדֶם. וְכִי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב עַל אֵלִיָּהוּ, כֵּיצַד הִתְלוֹנֵן עַל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֱלֹהִים? ג ¹"אֲדֺנָי, אֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת־מִזְבְּחֺתֶיךָ הָרָסוּ; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ." ד אַךְ מָה אוֹמֵר לוֹ דְּבַר אֱלֹהִים? ¹"הִשְׁאַרְתִּי לִי שִׁבְעַת אֲלָפִים אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבַּעַל." ה כֵּן גַּם בְּיָמֵינוּ נוֹתְרָה ¹שְׁאֵרִית עַל־פִּי בְּחִירָה שֶׁל חֶסֶד. ו וְאִם ¹בְּחֶסֶד, הֲרֵי שֶׁלֹּא עוֹד מִתּוֹךְ מַעֲשִׂים; אַחֶרֶת הַחֶסֶד חָדֵל לִהְיוֹת חֶסֶד¹ . ז וּבְכֵן מָה? יִשְׂרָאֵל לֹא ¹הִשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, אֲבָל הַנִּבְחָרִים הִשִּׂיגוּ; וְהַשְּׁאָר ²הֻקְשׁוּ לְבָבָם, ח כַּכָּתוּב: ¹"נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה, עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֺעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה." ט וְדָּוִד אוֹמֵר: ¹"יְהִי־שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם ²לְפָח וּלְרֶשֶׁת וְלִשְׁלוֹמִים¹ לְמוֹקֵשׁ. י תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד¹ ." יא עַל כֵּן שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם מָעֲדוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ לְלֹא קוּם? חַס וְחָלִילָה! אֶלָּא שֶׁבִּמְעִידָתָם ¹הַיְּשׁוּעָה לַגּוֹיִים, ²לְהַקְנִיא אוֹתָם. יב וְאִם מְעִידָתָם הִיא עֺשֶׁר לָעוֹלָם וְהֶפְסֵדָם הוּא עֺשֶׁר לַגּוֹיִים, שְׁלֵמוּתָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! יג אֲלֵיכֶם הַגּוֹיִם אֲנִי מְדַבֵּר; בֶּהֱיוֹתִי אֲנִי ¹שָׁלִיחַ ²לַגּוֹיִים מְכַבֵּד אֲנִי אֶת שֵׁרוּתִי, יד בְּתִקְוָה לְעוֹרֵר ¹קִנְאָה בִּבְנֵי עַמִּי ²וּלְהוֹשִׁיעַ כַּמָּה מֵהֶם. טו הֲרֵי אִם הַדָּחָתָם הִיא ¹רִצּוּי בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, מָה תִּהְיֶה הֲשָׁבָתָם אִם לֹא תְּקוּמָה מִמָּוֶת אֱלֵי חַיִּים? טז אִם ¹תְּרוּמַת הָעִסָּה קֺדֶשׁ, כֵּן גַּם כָּל הַבָּצֵק! וְאִם הַשֺּׁרֶשׁ קֺדֶשׁ, כֵּן גַּם הָעֲנָפִים. יז וְאִם נִכְרְתוּ כַּמָּה עֲנָפִים מֵעֵץ ¹הַזַּיִת, וְאַתָּה, זֵית־בָּר, הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם ²וְשֻׁתַּפְתָּ ³בְּשֺׁרֶשׁ הָעֵץ וּבִלְשַׁדּוֹ, יח אֲזַי ¹אַל תִּתְנַשֵּׂא עַל הָעֲנָפִים. אִם תִּתְנַשֵּׂא, דַּע לְךָ שֶׁלֹּא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֺּׁרֶשׁ, אֶלָּא הַשֺּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ. יט אַתָּה תֺּאמַר: ¹"הָעֲנָפִים נִכְרְתוּ כְּדֵי שֶׁאֻרְכַּב אֲנִי." כ יָפֶה! ¹בִּגְלַל אִי־אֱמוּנָה נִכְרְתוּ, אַךְ אַתָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה ²מַחֲזִיק מַעֲמָד. ³אַל תִּתְגָּאֶה אֶלָּא ⁴הִמָּלֵא יִרְאָה, כא שֶׁהֲרֵי אִם לֹא חָס אֱלֹהִים עַל הָעֲנָפִים הַמְּקוֹרִיִּים, גַּם עָלֶיךָ לֹא יָחוּס. כב לָכֵן שִׂים לֵב ¹לְטוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וּלְחֻמְרָתוֹ: מִצַּד אֶחָד חֻמְרָה כְּלַפֵּי הַנִּכְשָׁלִים; מִצַּד שֵׁנִי, טוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים עָלֶיךָ ²אִם תַּעֲמֺד בְּטוּבוֹ, וָלֹא – גַּם אַתָּה תִּכָּרֵת. כג וְאִם לֹא יַמְשִׁיכוּ ¹בְּחֺסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים ²יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם. כד הֲרֵי אִם אַתָּה נִכְרַתָּ מֵעֵץ זַיִת בָּר מִטִּבְעוֹ, וּבְנִגּוּד לַטֶּבַע הֻרְכַּבְתָּ עַל עֵץ זַיִת טוֹב, כָּל שֶׁכֵּן אֵלֶּה, הַמְּקוֹרִיִּים, יֻרְכְּבוּ עַל עֵץ הַזַּיִת שֶׁלָּהֶם! כה הֵן, אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם ¹הַסּוֹד הַזֶּה, פֶּן תִּהְיוּ ²חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם: ³קֵהוּת לֵב אָחֲזָה בְּמִדַּת מָה אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר יִכָּנֵס ⁴מְלוֹא הַגּוֹיִם. כו וְכָךְ ¹כָּל יִשְׂרָאֵל יִוָּשַׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ²"וּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע מִיַּעֲקֹב¹ כז וַאֲנִי זֺאת בְּרִיתִי אוֹתָם, ¹כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם." כח אָמְנָם בַּאֲשֶׁר לַבְּשׂוֹרָה הֵם ¹אוֹיְבִים לְמַעַנְכֶם, אֲבָל בַּאֲשֶׁר לַבְּחִירָה אֲהוּבִים הֵם ²בִּגְלַל הָאָבוֹת, כט שֶׁהֲרֵי ¹אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל ²בְּחִירָתוֹ. ל וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם בֶּעָבָר לֹא צִיַּתֶּם לֶאֱלֹהִים, אַךְ כָּעֵת ¹רֻחַמְתֶּם אַגַּב אִי־צִיּוּתָם, לא כֵּן גַּם אֵלֶּה לֹא צִיְּתוּ כָּעֵת, וְכָךְ בָּרַחֲמִים אֲשֶׁר הֻשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם יְרֻחֲמוּ גַּם הֵם [כָּעֵת]; לב כִּי אֱלֹהִים ¹כָּלָא אֶת הַכֺּל בְּאִי־צִיּוּת כְּדֵי ²שֶׁיְּרַחֵם עַל הַכֺּל. לג מָה עֺמֶק ¹עֺשֶׁר הָאֱלֹהִים, מָה עֺמֶק חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ! ²אֵין חֵקֶר לְמִשְׁפָּטָיו וְאֵין מַשִּׂיג אֶת דְּרָכָיו, לד כִּי ¹"מִי יָדַע אֶת מַחְשָׁבוֹת יהוה וּמִי הָיָה לוֹ לְיוֹעֵץ?" לה וּמִי הִקְדִּים ¹לָתֵת לוֹ דָּבָר וִישֻׁלַּם לוֹ? לו הֲרֵי ¹הַכֺּל מִמֶּנּוּ, הַכֺּל דַּרְכּוֹ, וְהַכֺּל אֵלָיו. לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלָמִים! אָמֵן.
כאן נאמר שה' לא יזנח את ישראל. יפה. אבל על כך יש לשאול –
א. מה עם הרעיון הנוסף של שאול על 'ישראל שברוח'?
ב. 'תיאולוגיית ההחלפה הייתה מקובלת בנצרות.
ג. מה עם השבת והמילה?
הפסוק היומי 