שונא מתנות יחיה

אני רואה ששוב עולה עניין מימון החרדים, בעקבות כך ששר האוצר ליברמן ביטל את מימון מעונות היום של האברכים.
גישתי – אני חושב שיש לעודדם לעבודה, כי המצב כמו שהוא הוא אנומליה מכל הבחינות. אבל אני חושב שצריך לעשות זאת בהדרגה ועם תוכנית מסודרת, ולא רק עם מתן סנקציות.
כמו כן ראיתי שבעקבות דרישת מפלגת ימינה, אברכים דתיים-לאומיים יוחרגו מהחוק, והרי זה מנהג איפה ואיפה וחשיבה סקטוריאלית.

בכל אופן, ביחס לאי הסתמכות על מתנות קיים הפסוק הידוע –

עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.
משלי טו, כז.

ומפרשו הרמב"ם, שהרבה לדבר על החובה לעבוד לפרנסה, וכן בחייו עבד כרופא המלך, בצד כתיבתו הענפה –
משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה י״ב:
הַצַּדִּיקִים הַגְּמוּרִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה לֹא יְקַבְּלוּ מַתָּנָה מֵאָדָם. אֶלָּא בּוֹטְחִים בַּה' בָּרוּךְ שְׁמוֹ לֹא בִּנְדִיבִים. וַהֲרֵי נֶאֱמַר (משלי טו כז) "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה":

*

ואגב כך, יש עוד פסוק שמזכיר את המתנה בהקשר דומה –

כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה.
קהלת ז, ז.

שטיינזלץ מפרש –

כִּי הָעֹשֶׁק יְְהוֹלֵל חָכָם. העושק מוציא אפילו את החכם משיקול הדעת שלו, והעושק יאַבֵּד וישחית גם אֶת־לֵב מַתָּנָה, את הלב ההגון שניתן לאדם. 

כאן שטיינזלץ הולך בעקבות המפרשים המסורתיים, אך נראה לי שהפשט שונה (ובוודאי כך אצל מפרשי פשט חדשים אחרים) –
המתנה היא זו שגורמת לאיבוד הלב, כלומר לאיבוד החוכמה, כשם ש'השוחד יעוור עיניי חכמים'. ונכתב יאבד ולא תאבד מתוך הידמות לתחילת הפסוק, כנראה.
ובפירוש כזה, המשמעות היא שוב התרחקות ממתנות חינם.