רטינה לשבת רוטינית

רטינה לשבת רוטינית

כתבתי בתגובה בפייסבוק –
שבת הייתה יכולה להיות יום יפה מאוד, והיא הייתה כזאת בעבר, אבל לא עוד. באופן הפשוט ביותר – יום משמים, לא עושים כלום, וגם בפייסבוק שובתים, גם החילוניים, שמקבלים על עצמם עול תורה בבלי דעת, ולא שבשאר השבוע מעניין פה במיוחד, אבל מעט יותר. ובאופן עמוק יותר – יום בו אנשים דתיים מרגישים טהורים ונעלים, בעוד הם לא, יום שאמור להיות יום מנוחה, כלומר יום סוציאלי, אבל במדינה בה אין ממש רווחה סוציאלית היום הזה מאבד את משמעותו. יום שבו משפחות מתכנסות לעשות חשבון נפש על השבוע שהיה ועל מה שיבוא, אבל בעצם לא מתקנים דבר, רק מעמיקים את השסע, הרשע והשנאה, ומתגודדים כל אחד איש במחנהו. כבר כתבתי על השבת כמה פעמים, מזוויות שונות, אך זו הזווית שמתאימה כרגע. והייתי מצטט את דבר הנביא, אך לא אביא לדפי הפייסבוק המטונפים דברים אלו.
אבל שתהיה שבת שלום!

ומהו דבר הנביא?

כמובן, ישעיה א –

יג לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא. 

ויש עוד.

ואינני מתנבא, רק מתוסכל מהשבתות.