הפוסל במומו פוסל

מכל מקום שומעים קריאות בגידה, ומנגד אנשים שיוצאים נגד קריאות הבגידה, אבל אז מתברר שגם אותם אנשים קראו אותן קריאות ממש. וכבר ראיתי שמביאים את הפסוק, שאף אני הבאתי בעבר (חוץ מפסוק דומה לו, שגם הבאתי) –

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ.
ישעיה כד, טז.

וביחס לתופעה זו אפשר להביא מספר פסוקים –

לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם יְהוָה.
ירמיה ב, כט.

כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה.
ירמיה ו, כח.

הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד.
תהילים יד, ג

אכן, נראה שצדקו הנוצרים, שטענו שזה טבע האדם הבלתי נמנע, ואולי בכל זאת יבוא ישוע להושיע את העם הזה… למרות שבעיוני התיאורטי הגעתי למסקנות שונות. אך מי אני ומה כוחי ומה דעתי מול כוח האל והבריאה…

אבל שוב, באופן תיאורטי – אני מסרב להכיר במציאות כזאת. כן יש אנשים טובים, וכן ישראל הייתה מקום טוב לחיות בו עד לא מזמן. אנשים עזרו אחד לשני, עשו מעשי חסד, הייתה ערבות הדדית וגאווה לאומית. וכן, אני יודע שיש גם עכשיו אנשים טובים, שמנסים לעשות טוב, בדרך כלל בצינעה, ולפעמים גם ברבים. לא הכול רע, לא הכול מקולקל. רק הרוחות הרעות נושבות ועושות הרבה רעש.

ועל כן אני נזכר בעוד פסוק –
רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר.
חבקוק א, ה.

חבקוק דיבר על הכשדים, אבל גם היום פועל פועל אלוהים מוזר, שאיני יודע מהו. האם אלו פעמי משיח? אולי. יש הסוברים כך. אך כפי שאמרתי לפני כמה ימים בשיחה אישית – כבר היו לעם ישראל צרות גדולות יותר, למשל פרעות חמילצקי, ובאמת בדרך כלל בעיתות משבר עולה העניין המשיחי, כמו במקרה של שבתאי צבי. ואף כי המצב היום בכל זאת מיוחד מכמה בחינות, ובראשן – שיש לנו מדינה, שהיא כבר ראשית של גאולה, כידוע.
אז אינני יודע מה יהיה, ואולי אני גם מגזים במחשבות, אבל בכל מקרה זאת התוצאה של הניתוח שלי את המצב. וגם בלי העניין המשיחי – הרעיון הנוצרי של 'טול קורה מבין עיניך', שתורגם לרעיון היהודי של 'הפוסל במומו פוסל', מוכיח את עצמו מאוד, בהיבט הלאומי והאישי.