להפטרת בלק

הפטרת בלק
בהפטרתנו באים הפסוקים המפורסמים של מיכה –

מיכה ו –
(ו) בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה.

(ז) הֲיִרְצֶה יְהוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי.

(ח) הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ.

כלומר, מיכה שואל כיצד יירצה לפני ה'? האם בקורבנות? לא! ועמדה זו משותפת לנביאים רבים, והיא נראית כמנוגדת למערך הקורבנות המשוכלל שבתורה, במקור הכוהני בעיקר, ואם כך יש לנו מתח בין הכוהנים ובין הנביאים. ועוד – האם בקורבן אדם? זה ודאי שלא, שהרי התורה עצמה מתנגדת לכך, אבל ממקומות שונים בתנ"ך, וכן ממצאים בשטח, אנו למדים שקורבן אדם אכן היה מצוי בישראל. אלא – עשיית משפט וחסד – בזה האל חפץ, וגם על כך חוזרים כל הנביאים פעמים רבות. אבל עוד נזכר שם לבסוף – והצנע לכת. מה הכוונה?
היום זו משמשת סיסמה לדרישה ללכת בלבוש צנוע ולא חושפני, אבל אפשר לקרוא זאת גם כדרישה לענווה והתנהגות צנועה, ולא המונית וצעקנית.
נראה כיצד המפרשים פירשו זאת.

ר"י קרא כותב –
והצנע – לשון הכנעה. ואין לי עליו ראיה, אלא דבר הלמד מענייננו.

ורבותינו אמרו (בבלי סוכה מ״ט:): אפילו דברים שאדם עושה בצנעה וכו׳ שאין אדם יודע בהם כי אם הקב״ה, התהלך ביראת אלהיך.

אבן עזרא כותב –
והצנע לכתך עם השם לבדו, שתלך בדרכיו בתם לבב, הפך קשי עורף.

רד"ק –
והצנע לכת עם אלהיך – הוא יחוד האל יתברך ואהבתו בכל לבבו ובכל נפשו ואמר והצנע כי הדבר הזה מסור ללב והוא דבר צניעות ויונתן תרגם והוי צנוע להלכא בדחלתא דה׳. ורבותינו ז״ל פי׳ כי עשות משפט אלו הדינים אהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלהיך זה הוצאת המת והכנסת כלה הרי דברים ק״ו ומה דברים שאין דרכן לעשותם בצנעה אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותם בצנעה על אחת כמה וכמה.

נסתפק בדברים אלו.

(נכתב בלי קשר למצעד הגאווה המתרחש היום בתל-אביב).