לב שומע

אם הזכרתי, בפוסט קודם, את הפסוק שהזכיר לפיד בנאומו, אתייחס גם לפסוק שהשמיע בנט –

וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.
מלכים א, ג, ט.

אכן, פסוק יפה לגודל המעמד.
ולענייננו, יש לדעת כי למרות שהיום הלב מסמל את הרגשות, בתנ"ך בדרך כלל הוא מסמל את המחשבות, כולל את האמונה, אף כי הוא בא גם לציון רגשות שונים.

כך מפרש כאן רד"ק –
לב שומע – מבין וכתרגום יונתן לב סבר כמו שאמר להבין בין טוב לרע למסבר.

ומצד שני, ילקוט שמעוני מרחיב –
ונתת לעבדך לב שומע – מכאן אמרו הלב רואה. הלב שומע. הלב מדבר. הלב יודע. הלב עומד. הלב נופל. הלב מהלך. הלב צועק. הלב שמח. הלב מתנחם. הלב רואה ולבי ראה הרבה. הלב שומע – ונתת לעבדך לב שומע. הלב מדבר ודרתי אני עם לבי. הלב יודע לב יודע מרת נפשו. הלב עומד היעמוד לבך. הלב נופל אל יפול לב אדם עליו. הלב מהלך ויאמר לא לבי הלך. הלב שמח לכן שמח לבי. הלב מתנחם דברו על לב ירושלים.

*

ודבר שני שנלמד כאן, כפי שמציין רד"ק, שלשמוע הוא גם להבין, וכן ציין הרמב"ם במורה הנבוכים. לכן 'שמע ישראל' הוא גם – הבן ישראל, הבן והפנם.
אבל 'נעשה ונשמע' משמעו הפשוט הוא נישָמע, כלומר נציית, שכן שמ"ע מופיע אף במובן של ציות. אבל דרשת חז"ל מבינה אחרת, וזאת על דרך הדרש – קודם נעשה, ואז נבין מעשינו.