בהמשך הפוסט על ייחוד האל ביהדות, שברור מאליו, אמשיך בפוסט על ייחוד האל בברית החדשה, שזה פחות מובן מאליו.
הנוצרים הרי טוענים שישוע הוא אלוהים, לא פחות, אבל הוא עצמו מעולם לא טען זאת. הביטוי הקרוב ביותר לכך הוא מאמרו 'אני והאב אחד', אבל זה ביטוי מופשט שיכול להיות מובן בדרכים שונות, ולמעשה הוא הבסיס למה שבמחקר מכונה 'אוניו-מיסטיקה', כלומר חוויית ההתאחדות של המאמין הדבק עם האל. למשל, הדרווישים הסופים מאמינים שבריקודם הם מתאחדים עם האל, ואצלנו דיבר על כך המקובל אברהם אבולפיה.
דבר שני שהם אומרים הוא, שישוע סלח חטאים, וזה יכול לעשות רק האל. ואכן נכון שבתנ"ך שורש סל"ח בא רק ביחס לאל. ואולי אפשר לדייק ולומר שמה שישוע אמר הוא 'נסלחו לך חטאייך', בלשון סביל, ולא 'אני סולח לך על חטאייך' בלשון פעיל, כך שהוא רק הצינור. ובכל אופן אין בידי הסבר טוב יותר לדבר זה.
אבל זה מובילנו לטענה השלישית – שחכמי היהודים סברו שהוא מעמיד עצמו כאלוהים, או כבן האלוהים. ובכן, גם את זה אין בידי לבאר, אך ניתן לטעון שטעו, ואולי יסוד טעותם הייתה מה שאמרתי בסעיף הקודם.
מכל מקום, בשום מקום הדבר לא נאמר במישרין, והרי היינו מצפים לאמירה ברורה על דבר כה חשוב. ואכן, בהיסטוריה של הנצרות קמו הרבה כיתות שכפרו בכך שישוע הוא אלוהים, והרבה דם נשפך על עניין זה.
אבל, כאמור, אני חושב שישוע הבחין עצמו יפה מאלוהים, ולא חשב את עצמו ככזה, וסיפור אחד שמופיע בשלוש הבשורות מראה זאת בבירור. נקרא –
מתי יט –
ז ¹נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל: "רַבִּי¹ , ²אֵיזֶה טוֹב עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַשִּׂיג ³חַיֵּי עוֹלָם?" יז אָמַר אֵלָיו: "מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּנוֹגֵעַ לַטּוֹב? ¹אֶחָד הוּא הַטּוֹב, אֲבָל אִם רְצוֹנְךָ לָבוֹא ²לַחַיִּים, שְׁמֺר אֶת הַמִּצְווֹת." יח שָׁאַל הָאִישׁ: "אֵילוּ?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: ¹"'לֹא תִּרְצַח, לֹא תִּנְאַף, לֹא תִּגְנֺב, לֹא־תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, יט ¹כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ', ²'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'."
וכאן יותר ברור –
מרקוס י –
ז בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ רָץ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, ¹כָּרַע לְפָנָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: ²"רַבִּי הַטּוֹב, ³מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי ⁴לָרֶשֶׁת ⁵חַיֵּי עוֹלָם?" יח אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי 'טוֹב'? אֵין ¹טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים. יט אֶת ¹הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: 'לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאַף, לֹא תִגְנֺב, לֹא תַעֲנֶה¹ בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, לֹא תַּעֲשֺׁק, כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ'." כ הֵשִׁיב לוֹ: ¹"רַבִּי, אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי." כא הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ ¹וְרָחַשׁ לוֹ אַהֲבָה. אָמַר אֵלָיו: "דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ. לֵךְ ²מְכֺר מָה שֶּׁיֵשׁ לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ ³אוֹצָר ⁴בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא¹ ⁵וְלֵךְ אַחֲרַי."
כלומר – אלוהים אחד והוא הטוב, וישוע עצמו מסרב שיקראו לו טוב.
ושוב –
לוקס יח –
ח ¹נִכְבָּד אֶחָד פָּנָה אֵלָיו וְשָׁאַל: "רַבִּי הַטּוֹב, ²מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת ³חַיֵּי עוֹלָם?" יט אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר לִי 'טוֹב'? אֵין ¹טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים. כ אֶת ¹הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: 'לֹא תִנְאַף, לֹא תִרְצַח, לֹא תִגְנֺב, לֹא תַעֲנֶה¹ בְרֵעֲךָ עֵד² שָׁקֶר, כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ'." כא הֵשִׁיב הָאִישׁ: "אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי." כב שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "עוֹד דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ. ¹מְכֺר אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ וְחַלֵּק לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ ²אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא ³וְלֵךְ אַחֲרַי."
ונקרא הפעם גם את ההמשך –
" כג אַךְ כְּשֶׁשָׁמַע זֹאת הָאִישׁ, הִתְעַצֵּב עֶצֶב רַב, כִּי עָשִׁיר הָיָה עַד מְאֺד. כד כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הִתְעַצֵּב, אָמַר: "כַּמָּה קָשֶׁה ¹לְבַעֲלֵי נְכָסִים ²לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים! כה קַל יוֹתֵר לְגָמָל לַעֲבֺר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר לְהִכָּנֵס אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים." כו שָׁאֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים: "וּמִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?" כז עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "מָה שֶׁנִּבְצָר מִבְּנֵי אָדָם הוּא ¹לֹא יִבָּצֵר מֵאֱלֹהִים." כח אָמַר כֵּיפָא: "הֵן אֲנַחְנוּ ¹עָזַבְנוּ אֶת אֲשֶׁר לָנוּ ²וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ." כט הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֹ אִשָּׁה אוֹ אַחִים אוֹ הוֹרִים אוֹ יְלָדִים לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים – ל שֶׁלֹּא יְקַבֵּל כֶּפֶל כִּפְלַיִם בַּזְּמַן הַזֶּה, ¹וְחַיֵּי נֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא."
ביוחנן לא נמצא הסיפור הזה, ובאמת יוחנן הוא זה שיותר מאחרים מדבר על אלוהות ישוע כביכול, כפי שניכר מפתיחת ספרו המפורסמת.
הפסוק היומי 