טרנסג'נדריות בתנ"ך

באופן מפתיע למדי, בתורה יש איזכור למה שמכונה היום טרנסג'נדריות, כלומר – החלפת זהות מינית. אמנם ניתוחים עוד לא היו אז, אבל לבישת בגדי המין המנוגד הייתה. וכך נכתב –

לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה.
דברים, כב, ה.

אז אמנם בפוסט מלפני כשבועיים על ההומוסקסואליות בתנ"ך ניסינו להפוך בדברים ולמצוא בהם נקודות מקילות, אבל כאן נראה שקשה מאוד לעשות זאת. אין זאת, אלא שעלינו להודות שהתורה – או לפחות המקור בדברים בלבד – דחתה דבר זה. וכאמור, גישתי היא כי לא צריך לקבל כל מה שכתוב בתורה.
אבל אדם דתי, כח"כ מעוז ממפלגת נועם הקיצונית, אכן מחויב, בעצם, לקבל את הדברים כפשוטם.
לכן גם אין לי מוטיבציה להתעמק בדבר זה, אבל בכל אופן מצאתי דבר מעניין בוויקיפדיה –

הרמב"ם מנמק את האיסור בשני אופנים; האחד – לבישת בגדי המין השני מובילה לגירוי מיני, והשני – לבישת בגדי המין השני היא מנהג של עובדי עבודה זרה, וכלשונו:

"ודע שזאת הפעולה, כלומר היות הנשים מתקשטות בתכשיטי האנשים או האנשים בתכשיטי הנשים, פעמים תיעשה לעורר הטבע לזימה כמו שהוא מפורסם אצל הזונים, ופעמים ייעשה למינים מעבודת עבודה זרה כמו שהוא מבואר בספרים המחוברים לזה."
ספר המצוות לרמב"ם, מצוות לא תעשה, ל"ט ומ'.

ובכן, אם סיבת האיסור היא כי זה מנהג עובדי עבודה זרה, הרי שאין לו כל קשר לטרנסג'נדרים של ימינו. והנה בכל זאת מצאנו נקודה מקילה.