לפרשת נשא – גדול השלום

לפרשת נשא.
בפרשה זו עניינים שונים – מניינים שונים, דיני האישה הסוטה, דיני נזיר, וקרבנות הנשיאים. אך כל העניינים האלה כבר לא רלוונטיים היום. אמנם מוסד הנזירות עדיין קיים, ובעיקר בנצרות, וגם יש עליו דרשות יפות, אך אוותר על נושא זה הפעם. אומר רק כי הרמב"ם דחה סגפנות-יתר, מה שנקרא אסקטיזם, ובאופן דומה התבטאו גם חז"ל. ודיני האישה הסוטה הם מוזרים מאוד, וכתבתי עליהם משהו בעבר.

אבל בפרשה זו יש כמה פסוקים חשובים מאוד, הן מבחינת חשיבותם ויופיים, והן מבחינה זו שהם נוהגים גם בימינו, אני מתכוון לפסוקים של ברכת כוהנים –

במדבר ו –
(כב) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(כג) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.

(כד) יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ.

(כה) יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.

(כו) יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

(כז) וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

*

על פסוקים אלה רבו הדרשות והפירושים (ויש אף ממצאים ארכיאולוגיים של פסוקים אלה מלפני הספירה, כך שנראה שהם שימשו כברכת כוהנים עוד בזמן ההוא), ואני אביא רק את מדרש הספרי על המילים האחרונות –

ספרי במדבר –

״וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם״ – בִּכְנִיסָתָךְ שָׁלוֹם, וּבִיצִיאָתָךְ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם.

רַבִּי חֲנַנְיָה סֶגֶן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: ״וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם״ – בְּבֵיתָךְ.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ״ (ישעיהו ט׳:ו׳).

דָּבָר אַחֵר: זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, י״י יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״ (תהלים כ״ט:י״א).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַעֲשֵׂה שָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲנִי זָקַנְתִּי״ (בראשית י״ח:י״ג). גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה קָדוֹשׁ מִפְּנֵי שָׁלוֹם! גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַלְאָךְ מִפְּנֵי שָׁלוֹם! גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה נִמְחֶה עַל הַמַּיִם מִפְּנֵי שָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבִּרְיוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, {י״י יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם}״ (תהלים כ״ט:י״א).

רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֵין חוֹתֵם כָּל הַבְּרָכוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְבָרֶכְךָ י״י, וְיִשְׁמְרֶךָ! יָאֵר י״י פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ! יִשָּׂא י״י פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם!״

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁלְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּבְיָכֹל אָמַר הַמָּקוֹם: אֵין הַשָּׂטָן נוֹגֵעַ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם, הַנַּח לוֹ״ (הושע ד׳:י״ז). אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ״חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״ (הושע ד׳:י״ז).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, וּשְׂנוּאָה מַחְלֹקֶת! גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ בְשָׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם.״ (דברים כ׳:י׳). ״וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, דִּבְרֵי שָׁלוֹם, לֵאמֹר״ (דברים ב׳:כ״ו). ״וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים וגו׳, וְעַתָּה, הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם!״ (שופטים י״א:י״ב-י״ג). מַהוּ אוֹמֵר ״וְעַתָּה הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם״?

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״ (בראשית ט״ו:ט״ו). וְאוֹמֵר: ״בְּשָׁלוֹם תָּמוּת, וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיך וגו׳⁠ ⁠״ (ירמיהו ל״ד:ה׳).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתָּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״ (ישעיהו נ״ז:י״ט).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתָּן בְּחֶלְקָם שֶׁלַּצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם״ (ישעיהו נ״ז:ב׳).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נִתַּן בְּחֶלְקָם שֶׁלָּרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵין שָׁלוֹם, אָמַר י״י, לָרְשָׁעִים״ (ישעיהו נ״ז:כ״א).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתָּן לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ״ (תהלים קי״ט:קס״ה).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתָּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי י״י, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ״ (ישעיהו נ״ד:י״ג).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתָּן לַעֲנָוִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם״ (תהלים ל״ז:י״א).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתָּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם״ (ישעיהו ל״ב:י״ז).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוּי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא לוֹ י״י שָׁלוֹם״ (שופטים ו׳:כ״ד).

רַבִּי חֲנַנְיָה סֶגֶן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם״ (ישעיהו מ״ה:ז׳).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו״ (איוב כ״ה:ב׳). וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְתַחְרוּת, וְשִׂנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבָא, צְרִיכִים שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ!