וכתתו

נגמרו הקרבות, וכה נעים השקט. מזכיר הדים מהפסוק (שנתקלתי בו בפייסבוק) –

וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
ישעיה ב, ד.

ובמקום פירוש אביא שיר –

כל שושנה/ זלדה מישקובסקי

כל שושנה היא אי
של השלום המובטח,
השלום הנצחי.

בכל שושנה מתגוררת
צפור ספירית
ששמה "וכתתו".

ונדמה
כה קרוב
אור השושנה,
כה קרוב
ניחוחה,
כה קרוב
שקט העלים,
כה קרוב
אותו אי –
קח סירה
וחצה את ים האש.

*

וגם אני כתבתי הבוקר שיר –

כַּמָּה טוֹב הַשֶּׁקֶט שֶׁבְּשׂוֹךְ הַקְּרָבוֹת
כַּמָּה טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר שׁוּב לִבְנוֹת אֲהָבוֹת
כַּמָּה טוֹב שֶׁאֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה אֶפְשָׁר לְכַבּוֹת
כַּמָּה טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר שׁוּב לִחְיוֹת, פָּשׁוּט לִחְיוֹת.

אָז לָמָּה אָנוּ צְרִיכִים אֲסוֹנוֹת וּמְהוּמוֹת?
וְלָמָּה אָנוּ צְרִיכִים לְהַגְבִּיהַּ חוֹמוֹת?
וְלָמָּה זֶה טוֹב לִזְרֹעַ שַׁמּוֹת?
מָתַי נִלְמַד – דַּי לְמִלְחָמוֹת.