מפשע עמי נגע למו – ביאור

עבד ה' שבישעיה נג מדבר על העבד הסובל. לדעת הנוצרים זהו ישוע, ולדעת רוב המפרשים היהודים מרש"י ואילך, אלו עם ישראל. (אמנם קודם לכן בתלמוד ובמדרשים פרשו פרק זה על המשיח).
נביט בפסוק אחד מתוך פרק זה, ובייחוד בסיומו –

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ.
ישעיה נג, ח.

כל המפרשים המסורתיים מפרשים זאת על ישראל, שסבלו בגלל העמים האחרים, וכאילו היה כתוב – 'מפשע עמים נגע למו'. ובאמת קשה לומר 'למו' על אדם בודד, הרי זו לשון רבים. אבל אפשר לומר – מפשע עמי ישראל בא הנגע לעם עצמו, מלבד לאותו העבד. כי הפשע משחית את נפש האומה. וכפי שאומרים היום – 'הכיבוש משחית'.

על כל פנים שד"ל מרחיב קצת יותר, ושווה לקרוא את דבריו –

שד"ל –
מעצר וממשפט לקח – רש״י ראב״ע ורד״ק פירשו שנגאל מצרותיו, וזה לא יתיישב בהמשך המאמר, ודון יצחק {אברבנאל} פירש שלוקחה ממנו הממשלה, ואם כן היה לו לומר עוצר ומשפט לֻקח ממנו, ורוזנמילר וגיזניוס פירשו מרוב הצרה מת, אמנם לא יתכן שיקרא ענוי הצדיק בשם משפט. ולי נראה מעצר וממשפט – בלי עצר ובלי משפט, כמו מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון (דברים ל״ג:י״א), בלי יקומון, והרבה ״מִן״ מורים על השלילה, והכוונה שהומת בלא רשות השלטון ובלא גזרת המשפט, אלא כל מוצאו יהרגהו אם יחפוץ, כמו שהיה מצב ישראל בקצת הזמנים.

עצר – שלטון וממשלה, כמו זה יעצור בעמי (שמואל א ט׳:י״ז), ואין מכלים דבר בארץ יורש עֶצֶר (שופטים י״ח:ז׳).

ואת דורו מי ישוחח – רוזנמילר וגיזניוס פירשו ואנשי דורו מי היה מהם שישים על לבו כי מפשע עמי נגע למו, ולפי זה ״ומִדורו״ היה לו לומר, גם אין לשון שיח מחשבה אלא דבור. ורש״י פירש מי יגיד כל התלאות אשר מצאוהו, אמנם אין זה ענין מלת דור. ואני אומר כי את זה כמו עִם, והטעם כמו כי ידברו את אויבים בשער (תהלים קכ״ז:ה׳), מי היה עומד להליץ בעדו ולדבר עם בני דורו ולהוכיחם על מה שעושים עמו. ואמר ישוחח, כי אפילו שיחה קלה לא נמצא מי שידבר בעדו, ואמר את דורו כי כל בני הדור יחדו רדפוהו, לא עם אחד ולא שנים.

מפשע עמי – כמו עמים, כמו הרודד עמי תחתי (תהלים קמ״ד:ב׳).

נגע למו – מפשע העמים שהיו הם עצמם חייבים לסבול הנגע שסבל הוא.

נגע למו – אשר נגע למו (Martini et Hensler), ואחרים פירשו בא הנגע להם (ואמר להם כי עבד ה׳ הוא כולל כל ישראל), ורחוק בעיני שֶיֵאָמֵר כמליצה הזאת נֶגַע לוֺ, מכה לו, על בוא הנגע על האדם. ובתרגום יוני המיוחס לשבעים זקנים מתורגם כאלו כתוב נֻגַע לָמוּת, ודבקו בנסחא זאת Houbigant, Cappellus, Michaëlis, Kennicott, Lowth, Koppe. אמנם איך יאמר נֻגַע למות שנראה כי עדיין לא מת, וקודם לכן כבר אמר כי נגזר מארץ חיים, ואחר כך אומר ויתן את רשעים קברו.

*

ולדעת הנוצרים יתכן לומר למו ליחיד, כפי שמופיע בישעיה מד –

וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח‎‏ מֵהֶם֙ וַיָּ֔חָם‎‏ אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ‎‏ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגָּד־לָֽמוֹ (ישעיהו מ”ד:ט”ו).