לא תאמרון קשר

תמיד צריך לדעת לאן נושבת הרוח. עם ישראל בזמן מלחמה עכשיו, ובמילא רובו נוטה ימינה. לכן סלקום עשו טעות שיווקית כשהשביתו את החברה לשעה לשם הזדהות עם דו-קיום ושלום. עם ישראל ברובו כבר לא שם וצריך להשלים עם זה.
אבל כל זה נכון ביחס להחלטה השיווקית. האם זה אומר שגם אנחנו, אנשי השלום, צריכים לזנוח את תקוותינו? לדעתי – לא בהכרח.
כי יש מצבים בהם אין ללכת עם הרוח ודעת הרוב.
כך למשל במקרה הזה מישעיה, מזמן המצור על ירושלים –

ישעיה ח –
יא כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה לֵאמֹר. יב לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ. יג אֶת יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם.   

רש"י –
לא תאמרון קשר – אתם סיעתו של חזקיה, אע״פ שאתם מועטים מסיעת שבנא, לא תאמרו: אחרי רבים להטות (שמות כ״ג:ב׳).

לכל אשר יאמר העם הזה – שעם שבנא, לפי שהוא קשר רשעים ואינו מן המניין.

ואת מורא – העם הזה שהם אומרים לכם לירא מסנחריב ולהשלים עמו.

לא תיראו ולא תעריצו – לא תאמרו חזק הוא. כן תרגם יונתן: לא תימרון תקוף.
—
והוא מעריצכם – מחזיקכם.

*

ושתי נקודות פה –
האחת – רש"י מפרש 'לא תאמרו אחרי רבים להטות', ובכך הוא הולך נגד דברי הגמרא בסוגיית 'תנורו של עכנאי', אבל דווקא כן הולך אחרי פשט הפסוק המקראי.

ב. מעניין כי כאן ישעיה אומר שלא ללכת עם הרוב, שאמרו להשלים עם סנחריב, ואילו אצל ירמיה קרה בדיוק ההפך – הוא אמר שלא ללכת עם הרוב, שחשבו שיש להילחם בנבוכדנצר, אלא חשב שיש להיכנע לו. כלומר, פעם צריך להילחם ופעם צריך להיכנע, תלוי במצב, אך באופן מעניין בשני המקרים המלצת הנביא היא דעת מיעוט.