תיקון ליל שבועות שלי.
כפי ששיתפתי בפוסט הקודם – הערב הקשבתי לשיחה של תומר פרסיקו, בעקבות ספרו, שקראתי וסקרתי, המדבר על רעיון צלם אלוהים המקראי.
בשיחתו הוא מראה כיצד רעיון זה הוביל לרעיון זכויות האדם האוניברסליות, שלא היה פה תמיד, אלא ראשיתו במאה ה-12, אצל הוגים נוצרים, כתומס אקווינס ועוד, שזיהו את צלם אלוהים עם תבונת האדם. ומכיוון שלכל בני האדם צלם אלוהים תבוני זה, הם אמרו, מגיעות להם זכויות שוות.
התוצא הראשון של הליך מחשבה זה היא המגנה כרטה, שנכתבה עוד במאה ה-12, ולאחריה באו, הרבה אחרי, הכרזות העצמאות של ארה"ב וצרפת, ולבסוף – ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שנחתמה באו"ם ב-1948.
עד כאן יפה, ועתה השאלות.
השאלה שאני שאלתי ולא התייחסו אליה, כי כנראה שלא ראו אותה, היא –
הרי ההוגים שקישרו בין צלם אלוהים לתבונה היו הוגים נוצרים, כאמור, אלא שבנצרות הקלסית, ובברית החדשה, צלם אלוהים הוא בעל מובן אחר (שצריך לדון מהו בדיוק), וכן הגישה הכללית כלפי התבונה היא גישה שוללת. לכן נראה יותר לומר שההוגים הנוצרים האלה שאבו את הרעיון הזה דווקא מהפילוסופיה, שהגיעה למערב באותו הזמן, ורק תלו את ההגות החדשה בפסוקים מקראיים קיימים (שגם אינם מרכזיים מאוד, יש להודות). ואם כך נשאר לנו עוד לחשוף מה המניע האמיתי להליך מחשבה זה, שהוביל לרעיון זכויות האדם, וכאמור רמזתי על כיוון אחד – הגעת הפילוסופיה למערב.
אעיר רק עוד שזיהוי צלם האדם עם התבונה מופיע כבר אצל הרמב"ם, עשרות שנים לפני אקווינס, והוא בוודאי מושפע מהפילוסופיה היוונית, ובעיקר מאריסטו.
והשאלה השנייה ששמעתי היא –
אם אמנם צלם אלוהים הוא התבונה, אז מדוע שלא נאמר שמי שיש לו יותר תבונה, גם מגיעות לו יותר זכויות. מה דעתכם על שאלה זו? אני רק אוכל להעיר, שאכן ההגות הפוסטמודרנית, החל משנות ה-60, ערערה על המרכזיות של התבונה כמגדירה את האדם. אבל אם כך, מה הבסיס לשוויון הזכויות?
ודבר שני ששמעתי בערב זה בחטף, הוא קטע מספר של המהר"ל, בו הוא אומר כך –
על כל דבר בעולם יש מחלוקת. גם המושכלות המופתיים, דברים מוכחים – הכסיל מתווכח איתם. אלא שההבדל בין החכם והכסיל הוא, שהחכם יכול להביא ראיות לדבריו, ואילו הכסיל לא.
טוב, זו מחשבה פילוסופית-אריסטוטלית קלסית, אבל הנה גם עליה חולקת ההגות הפוסטמודרנית, כי היא אינה מקבלת את ההבחנה בין חכם ובין כסיל, ובין ראיה לסברה ריקה.
ובעצם שני העניינים הם דבר אחד. כי ההבחנות שהזכרתי הרגע, הן בדיוק יסוד התבונה, שהיא, כאמור קודם, לפחות לפי ההוגים בעבר, היא צלם אלוהים שבאדם, המקנה לו זכויות שוות בין שאר האנשים.
אז מה אתם חושבים על דברים אלה? והאם יש לכם השגות?
הפסוק היומי 