רחק ממני מנחם

המצב – גרוע. ערבים פורעים ביהודים, והיום גם יהודים פורעים בערבים. השלטון משותק והרגשות השליליים עולים.
אבל גם אנשי שלום נסחפים בזרם. אתמול תומר פרסיקו אמר שיש להגיע לרגיעה, אבל קודם כל להנחית מכה קשה על עזה – ואכזב רבים. והיום הרב דוד מנחם כתב שהוא משבית את כל פעולות השלום שלו, ועכשיו הוא תומך בהכרעה כוחנית – וגם אכזב רבים.
הדבר אחרון הזכיר לי, גם בדרך האסוציאציה לפי השם וגם מבחינה מהותית יותר, את הפסוק מאיכה –

עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב.
איכה א, טז.

אכן, מי ינחמנו? מי ישיב נפשנו? ואכן גם – כי גבר אויב.
גבר האויב העזתי ומשולי החברה – יש לקוות שרק משוליה – גם מתושבי הארץ. וגבר האויב הגדול – החושך, השנאה, המהומה.
על אלה אני בוכייה, עיני עיני יורדה מים.

ר"י קרא מתאר יפה את גודל הכאב המתואר כאן –
על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי – כאילו אומר: כל התוכחות למעלה אילו היה אדם שהיה יכול לנחמני כדי להשיב את נפשי הייתי מתנחמת, אבל על אלה אני בוכייה כי רחק ממני מנחם משיב נפשי – שכל כך גדל כאבי שאין אדם יכול לנחמני להשיב נפשי. כשם שהוא אומר בעיניין: מה אעידך ומה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך כי גדול כים שברך מי ירפא לך (איכה ב׳:י״ג).

אך אסיים בנימת תקווה, המצויה גם בתוך החושך הגדול, והיא מופיעה בגמרא שבסנהדרין צח ב –
כי רחק ממני מנחם – מה שמו של משיח, יש אומרים מנחם שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי.