אור לגויים

שומע פרק פודקאסט עם מכרי הרב מנחם נאבת על הביטוי 'אור לגויים', וזה מדרבן אותי להביא מדברי המפרשים עליו. הביטוי הזה מופיע פעמיים בפרקי הנחמה של ישעיה (ועוד פעם כ'והלכו גויים לאורך'), בחלקים הנקראים פרקי עבד ה'. הנוצרים כמובן מפרשים אותם על ישוע, והיהודים על עם ישראל. ובאמת יש חוסר בהירות מסוים בפרקים האלה לגבי זהותו של 'עבד ה" הזה, האם הוא עם ישראל, או המשיח המיועד והמקווה. אך לא אכנס כרגע למחלוקת זאת, ואתייחס לפירוש כעם ישראל.
והנה, באמת שאלה היא – במה עם ישראל הוא, או יהיה, אור לגויים? האם במצוותיו, שהן מיועדות רק ליהודים, וכן יש הרבה ביקורת עליהן? לא בטוח. האם בהתנהגותו המוסרית? גם כאן לא בטוח, והרי ישראל בעיקר זוכה לביקורת מאת עמי העולם, חלקה בצדק. אז מה כן?
כאן המפרשים הקלסיים בכל זאת מציעים כמה תשובות, שיכולות להיות טובות גם היום. נקרא.
הפסוק הראשון הוא –

אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם.
ישעיה מב, ו.

מפרש רד"ק –
לברית עם – לקיום כל עם ועם כי בעבורך מתקיים כל העולם וכל ברית הוא ענין קיום וכן תהיה גם כן לאור גוים, כמו שאמר והלכו גוים לאורך, והאור הוא התורה שתצא להם מציון, וישראל יהיו קיום האומות על שני פנים האחד שיהיה שלום בעבורם בכל הגוים כמו שאמר על המשיח ודבר שלום לגוים, ואמר והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותם לאתים וגו׳, השנית כי בסבת ישראל יהיו הגוים שומרים שבע מצות וילכו בדרך טובה כמו ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו וגו׳.

כלומר, רד"ק מזכיר שלושה דברים – אור התורה, שלום לעמים, ושמירת שבע מצוות בני נח, בהן מחויבים העמים כולם.

ומלבי"ם מפרש על האמונה באחדות ה' –
לאור גוים אלו עובדי כוכבים, שתאיר להם האמונה לבל ילכו באפל ויכירו אחדות ה׳, ומפרש נגד לאור גוים.

*

והפסוק השני הוא –

וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב ונצירי [וּנְצוּרֵי] יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ.
ישעיה מט, ו.

ר"א מבלגנצי –
אלא עדיין ונתתיך לאור גוים – שתהיה ניכר ונודע ונסבר יותר מכל עם להיות ישועתי – לך נשמעת עד קצה הארץ. וזה לעתיד יהיה.

כלומר, לשיטתו עצם הישועה שתהיה לישראל תהיה ניכרת, ותאיר לעולם.

ורד"ק מפרש גם כאן –
ונתתיך לאור גוים – פי׳ כי נבואותיך יהיו לעתיד לאור גוים שיראו שיתקיימו נבואותיך ישובו לדרך טוב ויאירו בך להיות ישועתי עד קצה הארץ, כי בתשועת ישראל יהיו נושעים גם כן הגוים אחר מלחמות גוג ומגוג, כמו שאמר יבאו כל בשר להשתחוות לפני, ואמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך.

והנוצרים שמפרשים פסוקים אלה על אלהיהם שאומרים שהוא היה לאור גוים שהאיר עיני העמים עד קצה הארץ, אמור להם: כי אם הוא אלוה אינו עבד. ועוד שאמר: ואלהי היה עוזי, ולא היה לו מעצמו, אם כן אינו אלוה. ואיך האיר עיני הגוים באמונתו עד קצה הארץ, והם אינם באמונתו רוב הגוים כי ישראלים וישמעאלים אינם באמונתו.

כלומר, גם רד"ק מציין את עצם ישועת ישראל כדבר המאיר, ומוסיף שהגויים יחזרו לדרך הטוב. לחלק השני של דבריו לא אתייחס כאן.

ואברבנאל אומר דברים דומים –
ונתתיך לאור גוים רוצה לומר גם נתתי לך מעלה אחרת והיא שתהיה אור לגוים ליעד שובם אל ה׳ וקבלתם אמונתו להיות ישועתי עד קצה הארץ וכמ״ש יבא כל בשר להשתחוות לפני (שם סו, כג), ובזה גילה ישעי׳ שנבואתו זאת היתה תכלית בריאתו והיתה כוללת לכל השבטים אשר הגלה סנחריב ונפוצות יהודה, וכל זה לאמת נבואתו אמרו, והותרה בזה השאלה הראשונה.

ולבסוף, הרב קוק, בספרו לנבוכי הדור י׳:י״ח –

וכלל החוקים הם המצות שאי אפשר למצא להן תעודה בהוה כי אם הן זריעה והכנה על העתיד, כי רק בבא המועד המאושר אז יורגש כמה גדולה היא התועלת שקנו בני האומה הנפלאה הכנה להדרכה מעולה כזאת. ושופטינו ויועצינו בדרשם את התורה וימצאו עמנו מוכשר להוציא אל הפועל אלו הנצנים, אז תצא האורה לכל העם. והעם המתעלה לזאת ההנהגה הנפלאה בהרגש פנימי טבעי של רחמנות, ביישנות, גמילות חסדים שיצאו אל הפועל במלא מובנן, מוכרח הוא שיהיה לאור גויים. וכל העמים בשומעם את החוקים האלה יאמרו ״רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה״.

כלומר, הוא שוב מציין את המצוות והחוקים, אך מוסיף גם את תכונתם של ישראל לפי המדרש – רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים.
(ואולם, ניתן לשאול עד כמה תכונות אלה נשארו היום, ובעיקר שתי הראשונות).

*

מכל זה הדבר שהכי קולע לדעתי, הוא הנס של חזרת ישראל לארצו. ואכן, בשנותיה הראשונות של המדינה העולם לא חדל להתפעל מכך.
ואולם, עלינו לדאוג לא לשרוף את הקרדיט שקיבלנו. כי מה שהתחיל בפליאה עבר מהר מאוד לכעס, ואף שנאה.

אוסיף, כי יש עוד דבר שעם ישראל מצטיין בו, והוא המצוינות. הרבה דובר על הגניוס היהודי, ובאמת, בלי עין הרע, יהודים מצליחים יפה.
אבל האם זו הכוונה של אור לגויים? עם כל הכבוד – אני מתקשה להאמין בכך. קשה לי להאמין שכשרון וגאונות שכלית, או התקדמות והצלחה כלכלית, הן מה שישעיה התכוון אליו. אולי זה בא בנוסף, אך אינו העיקר. אלא העיקר צריך להיות בהתנהלות ובהתנהגות המוסרית, כפי שישעיה עצמו אומר בשאר דבריו, וכפי שאמרו כל הנביאים.

אלה רסיסי המחשבות שלי בנושא זה.