עשרת הדיברות והברית החדשה

יא. עשרת הדיברות והברית החדשה.
גם בעבר כתבתי על עשרת הדיברות והברית החדשה, אך עתה אני רוצה לומר דברים מדוייקים יותר.
נראה שאת חמש הדיברות הראשונים הברית החדשה גורעת, ואילו על חמש האחרונות היא מוסיפה. אפרט –

 שמות כ

(א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.

(ב) אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.

(ג) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.

(ד) לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי.

(ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי.

שלושת הדיברות הראשונות מדברות על זהות האל, ועל כך דיברתי בפוסט הקודם. לכך רק יש להוסיף, שמול האיסור לעשות פסל ותמונה – הכנסיות מלאות פסלים ותמונות.

(ו) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

במקביל לזה, בברית החדשה יש עניין מיוחד בהזכרת השם ישוע, כדרך לגאולה. ובתורה נכתב 'שם אלוהים אחרים לא יעלה על פיך'. בכל אופן, זה לא שם ה', אך הזכרתו בהקשר לא ראוי היא הזכרתו לשוא.

(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.

(ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.

(ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

(י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

לעומת זאת, ישוע אומר בכמה פעמים כי הוא 'אדון השבת'.

(יא) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

אולי בדוחק, אך אומר, כי כשאימו באה לבקר אותו, ישוע אומר לה 'מה לי ולך, אישה', וכן אומר שבא לשים חרב בין בני הבית, ומי שלא מתנכר להוריו והולך אחריו, אינו שווה לו.

לעומת זאת חמשת האחרונים –

(יב) לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.

(יג) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

בדרשת ההר ישוע מצוות לא תעשה אלה – אומרים לך לא תרצח, אך אפילו לקלל אסור. אומרים לך לא לנאוף, אך אפילו מבט תאווה אסור, שכן המביט חומד את האישה בלבו.
וכנגד לא תגנוב ישוע ממליץ על נדבנות מוגזמת – הרוצה את כותנתך, תן לו גם את מעילך. וכנגד איסור עד השקר, המדבר על עניין המשפט – בנצרות מקובל שאין לשקר כלל, בשום מצב, כפי שציינתי כמה פעמים.

כנגד זאת נאמר – 'לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו'.

*

ועוד, לעמות זאת, בפועל נהגו הפוך. למשל 'לא תרצח' – ההיסטוריה של הכנסייה רצופה שפיכות דמים נורא. לא ענה ברעך עד שקר – עדי שקר רבים קמו בעלילות הדם, במובן המשפטי המקורי. ונסתפק בזאת.
כנגד זאת הטענה המועלית תמיד היא, כי הם לא שיקפו נכונה את ערכי ישוע. אלא שישוע עצמו אמר – 'העץ ניכר בפירותיו'. ובכן, אלה הם פירותיך.
(ואף שגם אמר שכשיחזור רבים יאמרו שפעלו בשמו, אך הוא יהדוף אותם ויגיד 'סורו ממני פועלי רשע').