לל"ג בעומר – אש האהבה

לל"ג בעומר – אש האהבה
ל"ג בעומר אינו חג מהתורה – כך גם כתב הכותב, עמיתי, ב'עובדות לא חשובות בתנ"ך', שבחר לעסוק באש, וגם אני אעסוק באש.

בפסוק ידוע בשיר השירים, האהבה, ועימה גם הקנאה, מדומות לאש –

שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.
שיר השירים ח, ו.

ואכן, מה רבים השירים גם היום, שמשתמשים באותו דימוי.

ובאותו עניין – אתמול הקשבתי לתוכנית 'מה שכרוך', והם ציינו שימושים לשוניים שונים לאש, ובין היתר היא מופיעה בתיאור האהבה – 'שרוף עלייך', 'דלוק עלייך', בלשון העם. ולזה אפשר להוסיף גם את 'מת עלייך' ו'חולה עלייך'. ומעניין שכל אלה הן לשונות של אסון וכלייה. דבר מוזר הוא.
אך לפחות בעניין השוואת האהבה למחלה, ניתן למצוא גם זאת כבר בשיר השירים –

סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
שיר השירים ב, ה.

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
שיר השירים ה, ח.

ואולי, בדרך של חצי הלצה, ניתן גם להוסיף את דברי שאול, החרד ללא סיבה, כלומר פרנואיד, ואומר –

כִּי קְשַׁרְתֶּם כֻּלְּכֶם עָלַי וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי וְאֵין חֹלֶה מִכֶּם עָלַי וְגֹלֶה אֶת אָזְנִי כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת עַבְדִּי עָלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה.
שמואל א, כב, ח.

*

ובעניין המילה הייחודית 'שלהבתיה', אביא את פירושו השני של אבן עזרא –

שלהבת יה – מחלוקת בין אנשי המסורת אם היא מלה אחת או שתים.
והקרוב: שהיא שתים, וסמיכת השם כמו כהררי אל (תהלים ל״ו:ז׳).
ושי״ן שלהבת שורש, וכמהו להבת שלהבת (יחזקאל כ״א:ג׳). והנה היא מלה מרובעת מארבע אותיות.

ומצודות –
שלהבת יה – שלהבת הוא ענין להב כמו תיבש שלהבת (איוב ט״ו:ל״א), ורוצה לומר להבת אש גדולה כי כן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת השם, וכן ארץ מאפליה (ירמיהו ב׳:ל״א) ורבים כמוהו.

כלומר, כשם ש'הררי אל' הם הרים גבוהים, ושם האל בא לשם העצמה, כך שלהבת-יה היא להבה גדולה, באותו אופן.

*

והרמב"ם בהלכות תשובה י, ג, מדמה זאת לאהבת האל –

וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד כמו שצונו בכל לבבך ובכל נפשך והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני וכל שיר השירים משל הוא לענין זה.