השורש חס"ל מופיע בתנ"ך רק במילה חסיל, שהוא מין ארבה, ופעם אחת כפועל המתאר את פעולת החסיל, המחסל את התבואה –
זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה.
דברים כח, לח.
רש"י –
יחסלנו – יכלנו. ועל שם כך נקרא חסיל, שמכלה את הכל.
כמו כן, בארמית חס"ל הוא בעל משמעות דומה –
רד"צ הופמן –
יחסלנו – (לשון גמר, כמו שורש ״חסל״ בארמית). כלומר ישמיד ויאבד (כמו כלה).
ואף בערבית בשיכול אותיות חלאס=חסל. מספיק, הפסק.
ולענייני היום – חיסון פייזר מזיק, או – חיסון=חיסול.
*
ומדרכי הניתוח שלי – חסל משורשי קץ-קצץ, שורש בסיס 'חס'.