עתה, לאחר שהתפרסם דוח הוועדה הציבורית לענייני החיסון, המראה באופן ברור שהחיסון נגד קורונה מסוכן, ושמידע זה מוסתר מהציבור, אני רואה לעצמי צורך להזכיר שוב פסוק זה, שהבאתי בעבר תוך דיון בשאלה האם חובה להתחסן (ומסקנה שלא) –
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה.
ויקרא יט, טז.
כלומר, בפשטות, חלה חובת הצלה, כפי שאומר מלבי"ם –
לא תעמוד על דם רעך – פשוטו של מקרא שאם רואה חברו בסכנה לא יעמוד ויטמין ידו בצלחת, רק יעשה כל השתדלות להצילו. וזה שאמר ומנין אם ראית טובע בנהר וכולי.
אבל הוא ממשיך ואומר –
אולם מן הסמיכות ״לא תלך רכיל/לא תעמוד״ אמרו שפירושו שהגם שהזהרתי מרכילות בכל זאת אם ידעת עדות לחברך – הגם שבזה תלך רכיל ותגלה סוד – צריך אתה לגלות ולהעיד, אף שעל ידי זה יתגלה איזה ענין סוד, כי אין זה בכלל לשון הרע. ובסנהדרין (דף עג) מפרש שמ״ש חייב אתה להצילו בנפשו לא מכאן נלמד רק מכתוב אחר.
כלומר, הוא מקשר בין שני חלקי הפסוק. רכילות ברגיל היא אסורה, אך בשביל להציל נפשות היא מותרת.
ואגב רכילות – נראה שהרשתות החברתיות הן זירת רכילות אחת גדולה, וגם זירת מדון, אף שניתן למצוא בהן גם דברים טובים ומידע מועיל.
ואבן עזרא אומר –
רכיל – כמו: רכולתך (יחזקאל כ״ו:י״ב), [המה רכליך (יחזקאל כ״ז:י״ג),] מכל אבקת רוכל (שיר השירים ג׳:ו׳). והטעם: המלשין, כי הרוכל מעתיק, יקנה מזה וימכור לזה, והרכיל יגלה לזה מה ששמע מזה.
בימינו קוראים לזה 'עושה קופי-פייסט' או 'משתף'. וזה למעשה גם מה שאני עושה כאן – אני מהרהר לעצמי. אלא שאני עוסק בדברים מופשטים ולא במידע אודות אדם זה או אחר, לכן הדברים נראים לי מותרים.
הפוסט הקודם על הפסוק –
https://dailyverses.news.blog/2021/02/20/%d7%9c%d7%90-%d7%aa%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a2%d7%9c-%d7%93%d7%9d-%d7%a8%d7%a2%d7%9a/
על הדוח האמור –
https://www.facebook.com/845144225572753/posts/3861276460626166/
הפסוק היומי 