כל מוצ"ש חוזרת ההתרגשות מאת כל נחי השבת, הדתיים והחילוניים. זה מזכיר לי את הפסוק –
חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת.
תהילים נז, ב.
מהם הוות?
רש"י –
עד יעבור הוות – עד תעבור הרעה.
אבן עזרא –
הוות – יש אומרים: כמו: מקרה, יען הוה להם למלך (נחמיה ו׳:ו׳).
רד"ק –
הוות – שבר וענין רע.
תרגום –
חוּס עֲלַי אֱלָהָא חוּס עֲלַי אֲרוּם בְּמֵימְרָךְ אִתְרְחַצַת נַפְשִׁי וּבִטְלַל שְׁכִנְתָּךְ אֱהִי רָחִיץ עַד דְיֶעְבַּר אִתְרְגוּשָׁתָא.
כלומר, התרגשות.
וכן –
הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים.
יחזקאל ז, כו.
רש"י
הוה על הוה – מאורע על מאורע הויה אחר הויה ומנחם חברו לשון שבר.
רד"ק –
הוה על הוה – שבר על שבר וכן תרגם יונתן תבר על תבר וכן במשקל אחר יעוז בהותו כמו והות רשעים יהדוף ענין רעה ושבר.
מלבי"ם –
הוה – דבר ההוה ומתחדש ובא על השבר המתהוה פתאום.
וזה מספיק.