הכרובים

הכרובים (מדרש-תמונה) –
הכרובים, כיצד היו עומדים?
כתוב אחד אומר שהיו פניהם 'איש אל אחיו' –

וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.
שמות כה, כ.

וכתוב אחר אומר שפניהם היו 'לבית' –

כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְשִׂים אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת.
דברי הימים ב, ג, יג.

וכבר דנו בזה בגמרא –

בבא התרא צט, א, בביאור שטיינזלץ –
אגב דיון זה בכרובים, שואלים: כיצד הן, הכרובים, עומדין? ר' יוחנן ור' אלעזר נחלקו בכך, חד [אחד מהם] אמר: פניהם איש אל אחיו, וחד [ואחד מהם] אמר: פניהם לבית, כלומר, כלפי פנים. ושואלים: ולמאן דאמר [ולדעת מי שאומר] פניהם איש אל אחיו, הא כתיב [הרי נאמר]: "ופניהם לבית" (דברי הימים ב ג, יג)! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה]: כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום פונים הם זה לזה, כסימן לריצוי ואהבה, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום פניהם לא זה אל זה, אלא לבית.

ושואלים: ולמאן דאמר [ולדעת מי שאומר] ופניהם לבית, הא כתיב [הרי נאמר]: "ופניהם איש אל אחיו" (שמות כה, כ)! ומשיבים: דמצדדי אצדודי [שהם פונים קצת הצידה] להסתכל זה בזה, דתניא [שכן שנינו בברייתא], אונקלוס הגר אמר: כרובים "מעשה צעצעים" (דברי הימים ב ג, י) הן, ומצודדים פניהם אל ארון העדות כתלמיד הנפטר מרבו.

*

ובנמשל – נתניהו וגנץ הם כשני הכרובים הסוככים על ארון הברית, וכרגע הם בפניהם זה כנגד זה, גם בתמונה, וגם בהתנהלות למעשה. מכאן אנו למדים באופן חד משמעי ובצורה של משתמעת לשתי פנים, כי זוהי שעה בה אין ישראל עושים רצונו של מקום.