משפט

משפט נתניהו מתחיל. מה נגיד? ראשית, שבתנ"ך משפט הוא יסוד חשוב, המופיע כעיקר פעמים רבות, למשל בפסוק –

הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ.
מיכה ו, ח.

או בפסוק –
כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהוָה.
ירמיה ט, כג.

או בפסוק –
דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יְהוָה.
ירמיה כב, טז.

מצד שני, יכול להיות גם משפט מקולקל, הטיית דין, כמו למשל בפסוק –

עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל.
חבקוק א, ד.

וכן, וכבר ראיתי שמביאים פסוקים אלה, המעוררים שאלה –

וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע.
קהלת ג, טז.

אך נראה שפשוט פסוק זה מדבר על אותו עיוות דיון, או 'משפט מעוקל'.

אם כך ואם כך, בעל משלי מסכם –

שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן.
משלי כא, טו.

או –
מַחְשְׁבֹות צַדִּיקִים מִשְׁפָּט תַּחְבֻּלֹות רְשָׁעִים מִרְמָה.
משלי יב, ה.

*

מבחינה לשונית, צריך לדעת כמה דברים –
א. משפט בא פעמים רבות בצד צדקה.
ב. צדקה בשפת התנ"ך משמעה צדק, ולא כמו בלשון חז"ל מתן לעניים, שהוא חסד, או רק מין אחד של צדקה.
ג. שפ"ט הוא כמו שבט – והוא המקל או המטה שביד השופט, והוא גם המקל המכה בעונש. וכן שוט. ולדעתי יש קשר גם לשבט, במובן של קבוצה של אנשים, תחת דין אחד. כן שפטים הם מכות נמרצות.

ולהרחבה –

מילון ספיר –

צְדָקָה
1. [תמ] נדָבה, כֶּסף שנותנים במתנה לנִצרָכים, גמילוּת חסָדים: צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בישראל שפיזרן לבית האומות (פסחים פז:)
2. [תנ] צֶדק, יושֶר, כֵּנוּת: צִדקת תמים תְּיַשֵׁר דרכו וברשעָתו יפֹל רשע (משלי יא 5); ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט (בראשית יח 19)
3. [תנ] מִשפּט אמת, דין צֶדק: שִמרו משפט ועשו צדקה (ישעיה נו 1)
4. [תנ] ניצָחון, הצלחה, ישוּעה: צדקתי לא תרחק וּתשועתי לא תאחר (ישעיה מו 13)
5. [תנ] מִצווה, זכוּת: צִדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה (יחזקאל יח 20); והאמין בה' ויחשבֶהַ לו צדקה (בראשית טו 6)

אטימולוגיה –
במקרא המילים צדק וצדקה נושאות משמעות משותפת, אולם החוקרים מצביעים על הבדל ביניהן: המילה צדק מציינת בעיקר את הערך העליון המופשט, ואילו צדקה מציינת במקרים רבים מעשה טוב מסוים או מכלול של מעשים טובים. בספרות חז"ל נתייחדה המילה צדקה לציון מתן נדבה לנזקקים (על פי פרסומי האקדמיה ללשון)

מִשְׁפָּט
(מילון המקרא)
1. דין, עניין שנדוֹן לפני שופט, כאמור בפסוק: "לא תַּטֶּה משפט" (דברים טז, 19)
2. פסק דין, כאמור בפסוק: "מִשפּט לגויִם יוֹצִיא" (ישעיה מב, 1)
3. יושר, דין-צֶדק, אמוּנה, כאמור בפסוק: "השֹׁפט… לא יעשה משפָט" (בראשית יח, 25)
4. חוק, מִצוָוה, כאמור בפסוק: "והייתה לבני ישׂראל לְחֻקַת משפָּט" (במדבר כז, 11). (ראה גם: חוק)
5. מנהג, דרך, כאמור בפסוק: "כַּמשפט הראשון אשר הייתָ מַשְקֵהוּ" (בראשית מ, 13)
מִשְׁפָטִים 1. חוּקים ומִצווֹת, כאמור בפסוק: "משפטים יְשָרִים וְתוֹרוֹת אמת" (נחמיה ט, 13) 2. דברי תוכחה, עונשים, כאמור בפסוק: "גם אנִי אדבר משפטים אוֹתָם" (ירמיה ד, 12)