מוסר אביך ותורת אמך

עלתה השאלה, האם טוב יותר חינוך נוקשה או רך. למען האמת, זו שאלה ותיקה מאוד. וזכור לי ספרו של חיים עומר 'שיקום הסמכות ההורית', הבא כמשקל נגד לדורנו, בו החינוך רך מדי. אבל בספרו הבא מיתן את דבריו.
ולמען האמת, גם כאן טובה דרך הרמב"ם, שלמד מאריסטו, והיא דרך האמצע. אך יותר מזה, נראה כי באופן טבעי, האב הוא בדרך כלל נוקשה יותר, והאם יותר רכה. כך לפחות היה נהוג לאורך כל ההיסטוריה, וכמובן שיש יוצאים מהכלל, ובימינו – יוצאים מהכלל רבים, כנראה.
ומעניין שדבר זה נרמז בפסוק הידוע –

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.
משלי א, ח.

מוסר – הריהו מלשון יסורים. האב כביכול מייסר את בנו, וכך מיישר אותו. ודאי שיש פה קשיחות.
ותורה – מלשון הוראה, כמו להורות את הדרך, כלומר – להראותה. ואולי גם מלשון הריון והורות. כאן ודאי שיש רוך.
והנה, המוסר משויך לאב, והתורה לאם, וכבר עמדו על כך.
וההקבלה ההכרחית היא שהאב הוא מידת הדין, והאם היא מידת החסד. אלא שבקבלה הפכו את היוצרות וטענו להפך – הגבר הוא החסד, והאישה דין. אין זאת אלא שלקחו לאישה גם את חסדה, חסדה האחרון.
(אך מעניין שהשפה דווקא שימרה את שיוך החסד לאישה, וכך אישה הנענית לחיזור נקראת 'נותנת מחסדיה').

*

אבל, כאמור, יש יוצאים מן הכלל. למשל, דוד לא ייסר את אדוניה בן חגית, בנו, אלא היה רך כלפיו –

וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם.
מלכים א, א, ו.

ודבר זה הוביל לכך שהתנשא למלוך, שלא כדין, ונהרג על-ידי שלמה.

לעומת זאת, במשלי מוזכר למואל, שיש הטוענים שהוא שלמה, שדווקא אימו היא המייסרת אותו –

דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲ‍שֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ.
משלי לא, א.

היכן היה אביו בתמונה? האם היה יתום מאב? או שפשוט האם לקחה על עצמה את מלאכת החינוך? זאת לא נוכל לחלץ מהפסוקים הבודדים המוקדשים לו. ובכל אופן, דברי דרש יש כאן, ומביאם מצודות –

"דברי למואל מלך" – ר"ל אלה דברי המלך אשר הוא אל ה' ומשיחו.

"משא וגו'" – ר"ל בזה יספר את דברי המוסר אשר יסרתו אמו, אשר נחשב בעיניו כמשא דבר ה'. ואמרו רז"ל: כשהתחתן שלמה עם בת פרעה ביום חנוכת בית המקדש, הכניסה לו כמה מיני כלי זמר, והיה נעור כל הלילה, והיה ישן למחרתו עד ד' שעות על היום ,ומפתחות העזרה היו מראשותיו ולא יכלו להקריב התמיד, ונכנסה אמו אצלו והיתה מייסרתו בדברים האלה.