אשר לא ידעתי ישאלוני

בנוגע לתמונה –
מעשה זה הוא איוולת ועוול. מעבר לאבסורד שבו, גם כאקט חינוכי הוא אינו טוב. כשהופכים את הילד לאנס הפוטנציה, מקרבים אותו מאוד להיות אנס בפועל. המרחק בין בכוח ובפועל, בין פוטנציאל ואקטואל – לפי המונחים של אריסטו – הוא אינו רב. עדיף בהרבה להרחיק את הילד מעמדה זאת מראש, ולהתרכז בדרך הטובה, במה טוב ונכון לעשות. כך זה אינו אומר להתעלם מהרע, אלא שיש להתייחס אליו מתוך ריחוק ותיעוב, ולא מתוך הזדהות. כמאמר משורר תהילים – 'סור מרע ועשה טוב'.
אך ידיעה זו הזכירה לי פסוק אחר –

יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי.
תהילים לה, יא.

מצודות –
יקומון – עדי רשע קמים להעיד בי ושואלים ומבקשים ממני להחזיר דבר אשר לא ידעתי מעולם ולא בא לידי.