תהילים לח

בימים אלה, בהם רבים סובלים מיסורים, טוב שנקרא מזמור זה בתהילים, המדבר על אדם הסובל עד מאוד –

 תהלים לח

(א) מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר.

(ב) יְהוָה אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.

(ג) כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ.

(ד) אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי.
(אין מתום – אין מקום שלם ובריא, וכן אמר ישעיה. מפני חטאתי – שלא כאיוב, המשורר תולה את סבלו בחטאיו)

(ה) כִּי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי.

(ו) הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי.
(נמקו – נרקבו)

(ז) נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי.
(התעקמתי ונכפפתי)

(ח) כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי.
(מותניי מלאו דבר בזוי, לפי שטיינזלץ)

(ט) נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.
(נחלשתי ונדכאתי, שאגתי מייסורים)

(י) אֲ‍דֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.
(ה', אתה יודע רצוני ושומע אנחתי)

(יא) לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.
(סחרחורות ותשישות, וטשטוש ראייה)

(יב) אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.
(אוהבי לא עוזרים)

(יג) וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ.
(ואויביי מזיקים, הוות – דיבורים רעים)

(יד) וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו.
(לא מגיב להם, כעבד ה' בישעיה נג)

(טו) וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.
(שומע חרפתו ואינו עונה)

(טז) כִּי לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי.
(כי מצפה לה')

(יז) כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.
(שמחים לאידי)

(יח) כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד.
(אני תמיד מוכן לצליעה, וכאבי לנגדי)

(יט) כִּי עֲו‍ֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי.
(דואג מה' ולא מאדם)

(כ) וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.
(חיים – מתעצמים. ואולי גם 'עושים חיים'…)

(כא) וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי [רָדְפִי] טוֹב.

(כב) אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.

(כג) חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

*

כרגע נראה לי רלוונטי פסוק יא –
לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.
שפירשתי – סחרחורות ותשישות, וטשטוש ראייה.
שלושת הדברים האלה הם אכן דברים נפוצים, שעליהם מדווחים נפגעי החיסון.

רש"י – סחרחר – מוכה יגון. אבן עזרא – לב תועה. מצודות – סחרחר – ענין סבוב כמו סחרו אל ארץ.

רד"ק –
לבי סחרחר – כי אין לו העמדה, כי האדם השלו לבו שוקט ושאנן, ומי שיש לו צרות רבות מחשבותיו הולכות וסובבות אנה ואנה. ופרוש סחרחר – סביב; ותרגום סביב (בראשית כ״ג:י״ז ובכל המקומות): סחור סחור, ונכפלו בו העי״ן והלמ״ד.

עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי – כי החולה ובעל הצרות יחלשו אבריו וגופו, ויחלש גם כן אור עיניו.