הפרעות שינה
במאמר בארץ דובר על נדודי שינה כרוניים, אינסומניה, והוזכרו שלושה סוגים שלה –
א. כזו הנובעת מחרדה.
ב. כזו הנובעת מכאבים פיזיים.
ג. אינסומניה אידיופטית, שלא ברור סיבתה, או שקשורה לנטייה גנטית.
דברים דומים אנו מוצאים גם בתנ"ך –
א. חרדה
משלי ג –
יט יהוה בְּחָכְמָה יָסַד-אָרֶץ כֹּונֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׃
כ בְּדַעְתֹּו תְּהֹומֹות נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ-טָל׃
כא בְּנִי אַל-יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה׃
כב וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ׃
כג אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגֹּוף׃
כד אִם-תִּשְׁכַּב לֹא-תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ׃
כה אַל-תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃
כו כִּי-יהוה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד׃
מחבר משלי משבח את ההולך בחוכמה, ואומר שלא יפחד וששנתו תהיה טובה. וכנראה יש קשר בין שני אלה – הוא יישן טוב, מכיוון שהוא לא יפחד.
ב. מכאובים וגם כעס.
קהלת ב –
כ וְסַבֹּותִי אֲנִי לְיַאֵשׁ אֶת-לִבִּי עַל כָּל-הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃
כא כִּי-יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלֹו בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרֹון וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל-בֹּו יִתְּנֶנּוּ חֶלְקֹו גַּם-זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה׃
כב כִּי מֶה-הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל-עֲמָלֹו וּבְרַעְיֹון לִבֹּו שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃
כג כִּי כָל-יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנֹו גַּם-בַּלַּיְלָה לֹא-שָׁכַב לִבֹּו גַּם-זֶה הֶבֶל הוּא׃
כד אֵין-טֹוב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְהֶרְאָה אֶת-נַפְשֹׁו טֹוב בַּעֲמָלֹו גַּם-זֹה רָאִיתִי אָנִי כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא׃
כה כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי׃
כו כִּי לְאָדָם שֶׁטֹּוב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה וְלַחֹוטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹוף וְלִכְנֹוס לָתֵת לְטֹוב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים גַּם-זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׃
כלומר, לפי קהלת יש אדם שהולך בחוכמה ונהנה מעמלו, ויש שעסוק בה ולא נהנה מעמלו. וכשהוא מדבר עליו הוא מזכיר שלושה דברים – א. מכאובים. ב. כעס. ג. גם בלילה לא שכב ליבו. אם כך יתכן שא' וב' הם המובילים לג', כלומר המכאובים והכעס מובילים לנדודי שינה.
ג. סיבה לא ברורה
אולי המקרה הידוע ביותר הוא מקרה אחשוורוש –
בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר הַזִּכְרֹנֹות דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃
אסתר ו, א.
כאן נדודי השינה כנראה באו מעם אלוהים, ואין הם גנטיים, אך בכל אופן לא הוצעה להם סיבה. לעומת זאת, פתרון דווקא הוצע – קריאה בספר. גם במאמר שהזכרתי הוזכרה קריאה בספר כפרקטיקת הירגעות לפני שינה.
לזאת יש להוסיף –
ד. בטלה ואכילת-יתר –
מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם-מְעַט וְאִם-הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לֹו לִישֹׁון׃
קהלת ה, יא.
כלומר, עבודה קשה מבטיחה שינה טובה. אבל עשיר, שאינו עוסק בעבודה קשה, וגם אוכל יותר מדי, שכן יש לו אמצעים לכך – זה מתכון בטוח לשינה לא טובה. ובימינו, כאשר מלאכת-הכפיים לא נפוצה, אפשר להחליפה בפעילות גופנית אחרת.
ה. סיבות רגשיות, ובעיקר אהבה –
א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד. ב וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתוֹ כִּי בְתוּלָה הִיא וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה. ג וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד וְיוֹנָדָב אִישׁ חָכָם מְאֹד. ד וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הֲלוֹא תַּגִּיד לִי וַיֹּאמֶר לוֹ אַמְנוֹן אֶת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹם אָחִי אֲנִי אֹהֵב.
שמואל ב, יג.
כלומר, אמנון נראה דל כל בוקר (=בבוקר בבוקר), וזאת בגלל חולי האהבה שלו. אמנם לא נאמר שהוא נראה כך בגלל נדודי שינה, אך ניתן להניח כך. ובעבר כתבתי על קטע זה בהקשר של דיכאון. בכל מקרה, כאן לא מדובר בנדודי שינה כרוניים, והם יחלפו כשהמצב הרגשי ייפתר.
הפסוק היומי 