חוסר החלטה – שתי דרכי פעולה

תוצאות הבחירות לא ברורות, ויש סיכוי טוב שנלך לבחירות חמישיות. העם לא מצליח להכריע.
בהקשר זה ראיתי כי ידידי אודי הרשלר העלה את המשל הקולע 'החמור של בורידן' –

חֲמוֹרוֹ שֶׁל בּוּרִידָן:

חֲמוֹרוֹ שֶׁל בּוּרִידָן הוּא מָשָׁל פָּרָדוֹקְסָלִי מְפֻרְסָם הַמַּדְגִּים אֶת בְּעָיַת חֹפֶשׁ הָרָצוֹן.
בַּמָּשָׁל מְתֹאָר חֲמוֹר הַנִּצָּב בְּמֶרְחָק שָׁוֶה בֵּין חֲבִילַת מִסְפּוֹא לְבֵין כְּלִי מָלֵא מַיִם. בְּשֶׁל הַמֶּרְחָק הַשָּׁוֶה בֵּינֵיהֶם הַחֲמוֹר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲלִיט לְאָן עָדִיף לָלֶכֶת קֹדֶם, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם, הוּא נִשְׁאָר בִּמְקוֹמוֹ וּלְבַסּוֹף מֵת מֵרָעָב וּמִצָּמָא.

הַמָּשָׁל נִקְרָא עַל שֵׁם הַפִילוֹסוֹף הַצָּרְפָתִי בֶּן הַמֵּאָה הַ-14 ז'אן בורידן, אַף כִּי מְקוֹרוֹ קָדוּם וְהוּא נִמְצָא כְּבָר אֵצֶל הַפִילוֹסוֹף הַיְּוָנִי אָרִיסְטוֹ.

*

ובמקורותינו, דבר דומה לזה ניתן למצוא בביטוי 'יצא קירח מכאן ומכאן', שמקורו במדרש (מתוך ויקימילון) –

מקור הניב בתלמוד, שם מסופר כי רב אמי ורב אסי ישבו לפני רב יצחק נפחא. אחד רצה לשמוע ממנו הלכות והשני רצה לשמוע אגדות. כשהתחיל ר' יצחק לספר הלכה הפציר בו האחד לספר אגדה. כשהתחיל לספר אגדה הפציר בו השני לספר הלכה. אז אמר להם ר' יצחק: ”אמשול לכם משל, למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה, ילדה מלקטת לו [שערות] לבנות, זקינה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן!“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ס, עמוד ב) (האישה הצעירה רצתה שבעלה ייראה צעיר ללא שערות לבנות, הזקנה רצתה שייראה זקן ללא שערות שחורות – ובסוף נשאר ללא שערות כלל).

*

לעומת זאת, עצה חוזרת בקהלת כי יש לתפוס את שני הצדדים, 'לרקוד על כל החתונות', ואולי גם 'לתפוס את החבל בשני קצותיו' – כפי שאכן עושה קהלת פעמים רבות, כשהוא אומר דבר והיפוכו.
הנה שני פסוקים בהם קהלת מזכיר עצה זו, ואביא אותם עם פירושו של רלב"ג, המפרש על דרך החוכמה –

טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם.
קהלת ז, יח.

רלב"ג –
טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח ידך, ר״ל שתאחז בצדק במקום הראוי וברשע במקום הראוי. וטוב להתחכם ולחקור במקום הראוי ולהמנע מהחקירה במקום הבלתי ראוי, כי מי שהוא ירא (שם שם, יח) ה׳ יקח הממוצע ויצא בפעולותיו עם כל הקצוות, רצוני, שפעם יטה בפעולותיו אל האחד ופעם יטה אל האחר, וזהו הממוצע על דרך האמת.

בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים.
קהלת יא, ו.

רלב"ג –
ולזה אין ראוי שתמנע מלזרוע, אבל ראוי שתזרע בבקר ולא תנח ידך מלזרוע בערב, כי אינך יודע אי זה מהם יכשר יותר או יהיו שניהם כאחד טובים (שם שם, ו). ולזה אמר על צד המשל כי אין ראוי שיתרשל האדם מקנין המושכלות לא בעת בחרותו ולא בעת זקנתו.