המצב הדמוגרפי

הערה על המצב הדמוגרפי בישראל והשפעתו על המפה הפוליטית.
כרגע, השמאל מצומק מאוד, והימין רחב מאוד, אבל מפוצל ומפולג. היום, סער וליברמן לא תומכים בנתניהו, אבל הם אנשי ימין מלא. למעשה, מפלגות הימין מונות קרוב ל-80 מנדטים. על כן המלחמה בין הגושים נראית לי מלחמה אבודה, שכבר הוכרעה.
ולא רק זאת, אלא שגוש הימין הולך וגדל, וגוש השמאל הולך וקטן, מפני שחרדים ודתיים-לאומיים, שרובם משתייכים לימין, מביאים הרבה יותר ילדים מאשר אנשי שמאל חילוניים. העובדות בשטח מדברות.
במצב כזה גוש הימין עצמו צריך לחשוב לאן הוא רוצה להוביל את המדינה, הן מבחינת היחסים עם הפלסטינים, והן מבחינת תעסוקת חרדים, למשל.
מה בדיוק צריך לעשות? לא לי להגיד, ובטל שלא כאן. אני רק מציין את העובדות היבשות.

*

בכל מקרה, המצב הזה הזכיר לי פסוק אחד המספר על המלחמה בין בית דוד ובין בית שאול, בתקופת בנו של שאול, איש-בושת –

וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.
שמואל ב, ג, א.

מלבי"ם כותב –
ותהיה המלחמה מאז נשקה המלחמה ביניהם זמן ארוך שהם חמש שנים האחרונים שמלך איש בושת ומאז בית שאול הלכים ודלים היינו שרבים מישראל עזבו את איש בושת ודבקו במלכות בית דוד כמבואר בדה״א י״ב וכמ״ש למעלה (ב י) שמטעם זה לא חשב רק שתי שנים לאיש בושת.

*

וזה המקור בדברי הימים, עליו מדבר מלבי"ם, המספר על העוזרים הרבים שקמו לדוד, למי שמעוניין –

דברי הימים א יב

(א) וְאֵלֶּה הַבָּאִים אֶל דָּוִיד לְצִיקְלַג עוֹד עָצוּר מִפְּנֵי שָׁאוּל בֶּן קִישׁ וְהֵמָּה בַּגִּבּוֹרִים עֹזְרֵי הַמִּלְחָמָה.

(ב) נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן.
(יודעים לירות גם בימין וגם בשמאל. והם מבית שאול)

(ג) הָרֹאשׁ אֲחִיעֶזֶר וְיוֹאָשׁ בְּנֵי הַשְּׁמָעָה הַגִּבְעָתִי ויזואל [וִיזִיאֵל] וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת וּבְרָכָה וְיֵהוּא הָעֲנְּתֹתִי.

(ד) וְיִשְׁמַעְיָה הַגִּבְעוֹנִי גִּבּוֹר בַּשְּׁלֹשִׁים וְעַל הַשְּׁלֹשִׁים.

(ה) וְיִרְמְיָה וְיַחֲזִיאֵל וְיוֹחָנָן וְיוֹזָבָד הַגְּדֵרָתִי.

(ו) אֶלְעוּזַי וִירִימוֹת וּבְעַלְיָה וּשְׁמַרְיָהוּ וּשְׁפַטְיָהוּ החריפי [הַחֲרוּפִי].

(ז) אֶלְקָנָה וְיִשִּׁיָּהוּ וַעֲזַרְאֵל וְיוֹעֶזֶר וְיָשָׁבְעָם הַקָּרְחִים.

(ח) וְיוֹעֵאלָה וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרֹחָם מִן הַגְּדוֹר.

(ט) וּמִן הַגָּדִי נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְצַד מִדְבָּרָה גִּבֹּרֵי הַחַיִל אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה עֹרְכֵי צִנָּה וָרֹמַח וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר.

(י) עֵזֶר הָרֹאשׁ עֹבַדְיָה הַשֵּׁנִי אֱלִיאָב הַשְּׁלִשִׁי.

(יא) מִשְׁמַנָּה הָרְבִיעִי יִרְמְיָה הַחֲמִשִׁי.

(יב) עַתַּי הַשִּׁשִּׁי אֱלִיאֵל הַשְּׁבִעִי.

(יג) יוֹחָנָן הַשְּׁמִינִי אֶלְזָבָד הַתְּשִׁיעִי.

(יד) יִרְמְיָהוּ הָעֲשִׂירִי מַכְבַּנַּי עַשְׁתֵּי עָשָׂר.

(טו) אֵלֶּה מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא אֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף.

(טז) אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְהוּא מְמַלֵּא עַל כָּל גדיתיו [גְּדוֹתָיו] וַיַּבְרִיחוּ אֶת כָּל הָעֲמָקִים לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב.

(יז) וַיָּבֹאוּ מִן בְּנֵי בִנְיָמִן וִיהוּדָה עַד לַמְצָד לְדָוִיד.

(יח) וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם אִם לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי יִהְיֶה לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד וְאִם לְרַמּוֹתַנִי לְצָרַי בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח.

(יט) וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ השלושים [הַשָּׁלִישִׁים] לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד.

(כ) וּמִמְּנַשֶּׁה נָפְלוּ עַל דָּוִיד בְּבֹאוֹ עִם פְּלִשְׁתִּים עַל שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה וְלֹא עֲזָרֻם כִּי בְעֵצָה שִׁלְּחֻהוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר בְּרָאשֵׁינוּ יִפּוֹל אֶל אֲדֹנָיו שָׁאוּל.
(כלומר, חוזר כאן על הסיפור שסרני פלישתים לא בטחו בדוד ולא צרפוהו למלחמתם בשאול)

(כא) בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה עַדְנַח וְיוֹזָבָד וִידִיעֲאֵל וּמִיכָאֵל וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיהוּא וְצִלְּתָי רָאשֵׁי הָאֲלָפִים אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה.

(כב) וְהֵמָּה עָזְרוּ עִם דָּוִיד עַל הַגְּדוּד כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל כֻּלָּם וַיִּהְיוּ שָׂרִים בַּצָּבָא.

(כג) כִּי לְעֶת יוֹם בְּיוֹם יָבֹאוּ עַל דָּוִיד לְעָזְרוֹ עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים.

(כד) וְאֵלֶּה מִסְפְּרֵי רָאשֵׁי הֶחָלוּץ לַצָּבָא בָּאוּ עַל דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לְהָסֵב מַלְכוּת שָׁאוּל אֵלָיו כְּפִי יְהוָה.

(כה) בְּנֵי יְהוּדָה נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲלוּצֵי צָבָא.

(כו) מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן גִּבּוֹרֵי חַיִל לַצָּבָא שִׁבְעַת אֲלָפִים וּמֵאָה.

(כז) מִן בְּנֵי הַלֵּוִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.

(כח) וִיהוֹיָדָע הַנָּגִיד לְאַהֲרֹן וְעִמּוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת.

(כט) וְצָדוֹק נַעַר גִּבּוֹר חָיִל וּבֵית אָבִיו שָׂרִים עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם.

(ל) וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן אֲחֵי שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעַד הֵנָּה מַרְבִּיתָם שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת בֵּית שָׁאוּל.

(לא) וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גִּבּוֹרֵי חַיִל אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם.

(לב) וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד.

(לג) וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם.
(יודעי בינה לעיתים – מבינים בלוח השנה, ואולי – בחוקות הכוכבים)

(לד) מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכָל כְּלֵי מִלְחָמָה חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב.

(לה) וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים אָלֶף וְעִמָּהֶם בְּצִנָּה וַחֲנִית שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה אָלֶף.

(לו) וּמִן הַדָּנִי עֹרְכֵי מִלְחָמָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.

(לז) וּמֵאָשֵׁר יוֹצְאֵי צָבָא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה אַרְבָּעִים אָלֶף.

(לח) וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִן הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בְּכֹל כְּלֵי צְבָא מִלְחָמָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף.

(לט) כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגַם כָּל שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד.

(מ) וַיִּהְיוּ שָׁם עִם דָּוִיד יָמִים שְׁלוֹשָׁה אֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּי הֵכִינוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם.

(מא) וְגַם הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם עַד יִשָׂשכָר וּזְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי מְבִיאִים לֶחֶם בַּחֲמוֹרִים וּבַגְּמַלִּים וּבַפְּרָדִים וּבַבָּקָר מַאֲכָל קֶמַח דְּבֵלִים וְצִמּוּקִים וְיַיִן וְשֶׁמֶן וּבָקָר וְצֹאן לָרֹב כִּי שִׂמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל.

(אגב, שימו לב שהסעודה המתוארת כאן, אף היא לפי 'המתכון' שפרסמתי לפני כמה ימים, במאמר על התזונה בתנ"ך).