ספר רפואות עתיק (משלי)

ישנו ספר רפואות עתיק, הריהו ספר משלי. נקרא כמה פסוקים שלו המזכירים את עניין המרפא –

משלי ג –

א בְּנִי תֹּורָתִי אַל-תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ׃
ב כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנֹות חַיִּים וְשָׁלֹום יֹוסִיפוּ לָךְ׃
ג חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל-יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל-גַּרְגְּרֹותֶיךָ כָּתְבֵם עַל-לוּחַ לִבֶּךָ׃
ד וּמְצָא-חֵן וְשֵׂכֶל-טֹוב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם׃
ה בְּטַח אֶל-יהוה בְּכָל-לִבֶּךָ וְאֶל-בִּינָתְךָ אַל-תִּשָּׁעֵן׃
ו בְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ׃
ז אַל-תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת-יהוה וְסוּר מֵרָע׃
ח רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמֹותֶךָ.
(לשרך – לטבורך, כמשל לגופך)

(על פסוקים ד, ה, ו – כתבתי בעבר בנפרד).

משלי ד –

כ בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט-אָזְנֶךָ׃
כא אַל-יַלִּיזוּ (יסורו) מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתֹוךְ לְבָבֶךָ׃
כב כִּי-חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל-בְּשָׂרֹו מַרְפֵּא׃
כג מִכָּל-מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי-מִמֶּנּוּ תֹּוצְאֹות חַיִּים׃
כד הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם (דיבורים נלוזים) הַרְחֵק מִמֶּךָּ׃
כה עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ׃
כו פַּלֵּס (ישר) מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל-דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ׃
כז אַל-תֵּט-יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע׃

(מכל משמר נצור לבך – אין הכוונה כאן ללב הפיזי, וגם לא ללב כמרכז הרגשות, אלא ללב כמרכז המחשבות, האמונות, וממילא גם התוכניות, שמהן תוצאות חיים)

משלי יב –

יח יֵשׁ בֹּוטֶה (מתבטא) כְּמַדְקְרֹות חָרֶב וּלְשֹׁון חֲכָמִים מַרְפֵּא׃
יט שְׂפַת-אֱמֶת תִּכֹּון לָעַד וְעַד-אַרְגִּיעָה (לרגע) לְשֹׁון שָׁקֶר׃ (לשקר אין רגליים, אין קיום מתמשך)
כ מִרְמָה בְּלֶב-חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלֹום שִׂמְחָה׃
כא לֹא-יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל-אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע׃
כב תֹּועֲבַת יהוה שִׂפְתֵי-שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצֹונֹו.

(על פסוק יט כתבתי בעבר)

משלי יג –

יז מַלְאָךְ (שליח) רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים (שליח נאמן) מַרְפֵּא׃
יח רֵישׁ (עוני) וְקָלֹון פֹּורֵעַ מוּסָר וְשֹׁומֵר תֹּוכַחַת יְכֻבָּד׃
יט תַּאֲוָה נִהְיָה תֶעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתֹועֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע׃
(תאווה המתממשת תערב לנפש)
כ (הלוך) הֹולֵךְ אֶת-חֲכָמִים (וחכם) יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרֹועַ.

(על הפסוק האחרון כתבתי בעבר)

משלי יד –

כט אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב-תְּבוּנָה וּקְצַר-רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת׃
ל חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּרְקַב עֲצָמֹות קִנְאָה.
(לב טוב ושלֵו מעניק חיים בריאים לכל הגוף – שטיינזלץ)

משלי טו, ד –

 מַרְפֵּא לָשֹׁון עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ׃

שטיינזלץ –
מַרְְְפֵּא לָשׁוֹן, לשון מתוקנת או רכה, או: ריפוי הרוח באמצעות הלשון הוא עֵץ המניב חַיִּים, בריאות, אושר ורווחה, וְְסֶלֶף, עיוות בָּהּ – בלשון – הוא שֶׁבֶר בְְּרוּחַ, דכדוך, מפח – נפש וכאב. 

משלי טז –

כ מַשְׂכִּיל עַל-דָּבָר יִמְצָא-טֹוב וּבֹוטֵחַ בַּיהוה אַשְׁרָיו׃
כא לַחֲכַם-לֵב יִקָּרֵא נָבֹון וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח׃
כב מְקֹור חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת׃ (אפילו מוסרם איוולת)
כג לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל-שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח׃
כד צוּף-דְּבַשׁ אִמְרֵי-נֹעַם מָתֹוק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם

וכן –
משלי יג, יב –

תֹּוחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה-לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה׃

שטיינזלץ –

תּוֹחֶלֶת מְְמֻשָּׁכָה, ציפייה ממושכת שאינה מתממשת גורמת מַחֲלָה ל לֵב, וְְעֵץ חַיִּים, לאדם כאשר תַּאֲוָה בָאָה. כשרצונו של אדם מתגשם, הוא מתחייה מחדש. או: על ידי חיבור ל'עץ החיים' – מקור הטוב והחכמה, התאווה מתמלאת. 

אוסיף, כי 'עץ חיים' נאמר גם קודם, והוא מופיע עוד כמה פעמים, שהידוע שבהם (מלבד זה שבבראשית, כמובן) הוא –

משלי ג –

יג אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה׃
יד כִּי טֹוב סַחְרָהּ מִסְּחַר-כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ׃
טו יְקָרָה הִיא (מפניים) מִפְּנִינִים  וְכָל-חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ-בָהּ׃
טז אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֹוד׃
יז דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם וְכָל-נְתִיבֹותֶיהָ שָׁלֹום׃
יח עֵץ-חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃

(גם על פסוק יח כתבתי בעבר).

*

לבסוף, פייסבוק הזכיר לי פוסט ששיתפתי בעבר, וגם הוא עוסק בענייני רפואה עתיקים. למען האמת, הוא אשר הניעני לכתוב פוסט זה. זהו ציטוט מתוך כארמידס של אפלטון, המדבר על רפואה הוליסטית. אצרף אותו כתמונה.

*

לעומת זאת –

משלי ו –

יב אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הֹולֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה׃
יג קֹרֵץ בְּעֵינָיו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו׃ (סימני מרמה)
יד תַּהְפֻּכֹות  בְּלִבֹּו חֹרֵשׁ רָע בְּכָל-עֵת (מדנים) מִדְיָנִים (דברי ריב) יְשַׁלֵּחַ׃
טו עַל-כֵּן פִּתְאֹם יָבֹוא אֵידֹו (שברו) פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא׃

משלי כט, א –
אִישׁ תֹּוכָחֹות (שמוכיחים אותו) מַקְשֶׁה-עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא׃