רבים מתלוננים על החיסון, שהוא מביא למחלות, ואף למוות. קשה להתעלם מכל-כך הרבה עדויות, ובמיוחד כאשר הן מושתקות בתקשורת. ובכן, לא אוכל להועיל הרבה ביחס לכך, אך אוכל להעיר שרעל הוא מטאפורה תנ"כית נפוצה, ולרוב מסמלת את עונש ה'. הנה למשל בישעיה נא-נב, שלא מחולק טוב לפי החלוקה המסורתית. זה חלק מנבואת שיבת ציון של ישעיה (השני), וזה הקטע שבא לפני נבואת עבד ה' המפורסמת בפרקים נב-נג.
ישעיה נא –
ז הִתְעֹורְרִי הִתְעֹורְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יהוה אֶת-כֹּוס חֲמָתֹו אֶת-קֻבַּעַת כֹּוס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית׃
יח אֵין-מְנַהֵל לָהּ מִכָּל-בָּנִים יָלָדָה וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל-בָּנִים גִּדֵּלָה׃
יט שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ מִי יָנוּד לָךְ הַשֹּׁד וְהַשֶּׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב מִי אֲנַחֲמֵךְ׃
כ בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל-חוּצֹות כְּתֹוא מִכְמָר (התאו שנפל למלכודת) הַמְלֵאִים חֲמַת-יהוה גַּעֲרַת אֱלֹהָיִךְ׃
כא לָכֵן שִׁמְעִי-נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן׃ ס
כב כֹּה-אָמַר אֲדֹנַיִךְ יהוה וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמֹּו הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת-כֹּוס הַתַּרְעֵלָה אֶת-קֻבַּעַת כֹּוס חֲמָתִי לֹא-תֹוסִיפִי לִשְׁתֹּותָהּ עֹוד׃
כג וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד-מֹוגַיִךְ (מענייך) אֲשֶׁר-אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ וְכַחוּץ לַעֹבְרִים׃ ס
ישעיה נב –
א עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיֹּון לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יֹוסִיף יָבֹא-בָךְ עֹוד עָרֵל וְטָמֵא׃
ב הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָ͏ִם (התפתחו) הִתְפַּתְּחִי מֹוסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת-צִיֹּון׃ ס
ג כִּי-כֹה אָמַר יהוה חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׃
ד כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מִצְרַיִם יָרַד-עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקֹו׃
ה וְעַתָּה (מי-לי) מַה-לִּי-פֹה נְאֻם-יהוה כִּי-לֻקַּח עַמִּי חִנָּם (משלו) מֹשְׁלָיו יְהֵילִילוּ (יבכו) נְאֻם-יהוה וְתָמִיד כָּל-הַיֹּום שְׁמִי מִנֹּאָץ׃
ו לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּי-אֲנִי-הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי׃
ונקרא גם את ההמשך –
ז מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלֹום מְבַשֵּׂר טֹוב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיֹּון מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ׃
ח קֹול צֹפַיִךְ (הצופים והמצפים) נָשְׂאוּ קֹול יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יהוה צִיֹּון׃
ט פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבֹות יְרוּשָׁלָ͏ִם כִּי-נִחַם יהוה עַמֹּו גָּאַל יְרוּשָׁלָ͏ִם׃
י חָשַׂף יהוה אֶת-זְרֹועַ קָדְשֹׁו לְעֵינֵי כָּל-הַגֹּויִם וְרָאוּ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ ס
יא סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם (מבבל) טָמֵא אַל-תִּגָּעוּ צְאוּ מִתֹּוכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יהוה׃
יב כִּי לֹא בְחִפָּזֹון תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי-הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יהוה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
*
וכן מופיע בתהילים ט –
א לַמְנַצֵּחַ עַל-שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׃
ב בְּהַצֹּותֹו (במריבתו) אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת-אֲרַם צֹובָה וַיָּשָׁב יֹואָב וַיַּךְ אֶת-אֱדֹום בְּגֵיא-מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף׃
(כותרת)
ג אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשֹׁובֵב לָנוּ׃
(תשוב להיות בעזרנו)
ד הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי-מָטָה׃
(הרעשת ארץ וקרעת אותה, רפא את שבריה, כי היא מתמוטטת)
ה הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה׃
(הראת לעמך יד קשה)
ו נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנֹוסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃
(נתת ליראיך דגל, מפני שאתה אל אמת. משהו כזה)
ז לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הֹושִׁיעָה יְמִינְךָ (ועננו) וַעֲנֵנִי׃
מכאן חלק שני, המתאר את מסע נצחונותיו, ומציין מקומות שונים שעבר בהם –
ח אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשֹׁו אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכֹּות אֲמַדֵּד׃
ט לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעֹוז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃
י מֹואָב סִיר רַחְצִי עַל-אֱדֹום אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי׃
יא מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצֹור מִי נָחַנִי עַד-אֱדֹום׃
יב הֲלֹא-אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא-תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹותֵינוּ׃
יג הָבָה-לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃
(תן לנו עזרה נגד האויבים, כי שווא היא תשועת האדם)
יד בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה-חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃