דברים ז', לא תחנם

במזל טוב נולד בן לצחי הלוי ולרעייתו לוסי האריש, ויקרא שמו בישראל – אדם. לומר – קודם-כל בן-אדם הוא, לפני השתייכותו ללאום זה או אחר.
אך כבר התחילו הנשמות הטובות לצווח, למשל אורן חזן, שכתב בפוסט בפייסבוק כנגד זיווג זה. כן, זהו אותו אורן חזן שפורסמו מעלליו המיניים בבורגס. אבל נישואין – רק כדת משה.
אלא שלמעשה זו אכן דת משה. הנה הגעתי במקרה לדברים ז, אף שחיפשתי דבר אחר (את המילה תערוץ), ושם נכתב כי אין להתחתן בתושבי הארץ הכנענים. האם הערבים בארץ היום דומים לכנענים אלה? לא לגמרי. אבל העניין אחד, והוא הבדלנות.
כאן גם נאמרות המילים 'לא תחנם', שהפכו למצווה גדולה בדת היהודית. הפירושים שונים – לא תתן להם חן, מתנות חינם, חנינה, אבל העניין אחד – לנדותם מזכויות.
המדינה היום לא יכולה להתנהל בצורה כזו, אם היא רוצה להיות מדינה מתקדמת, המקובלת במשפחת העמים. אמנם גם נכתב 'עם לבדד ישכון' – ועוד נגיע לפסוק זה אולי, אבל גם פסוק זה לא יכול לשמש כתוכנית-עבודה במדינה מודרנית. ולא כבן-גוריון שאמר או"ם-שמום, אותו או"ם שבעקבות החלטתו הוקמה מדינת-ישראל מלכתחילה.
עכשיו נקרא –

דברים ז –

היחס לעמי כנען –
א כִּי יְבִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גֹּויִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גֹויִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ׃
ב וּנְתָנָם יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם׃
ג וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנֹו וּבִתֹּו לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ׃
ד כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף-יהוה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר׃
ה כִּי-אִם-כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׃
ו כִּי עַם קָדֹושׁ אַתָּה לַיהוה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לִהְיֹות לֹו לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ ס

בחירת ישראל –
ז לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים חָשַׁק יהוה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי-אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל-הָעַמִּים׃
(אתם המעט – עם קטן. אבל רש"י – אתם המעט – הממעיטים עצמכם, כלומר נוהגים בענווה)
ח כִּי מֵאַהֲבַת יהוה אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרֹו אֶת-הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הֹוצִיא יהוה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם׃
ט וְיָדַעְתָּ כִּי-יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא ה͏ָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי (מצותו) מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דֹּור׃
י וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל-פָּנָיו לְהַאֲבִידֹו לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאֹו אֶל-פָּנָיו יְשַׁלֶּם-לֹו׃
יא וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַמִּצְוָה וְאֶת-ה͏ַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום לַעֲשֹׂותָם׃ פ

ברכות על שמירת הברית
יב וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׃
יג וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל ה͏ָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃
יד בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל-הָעַמִּים לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר ו͏ַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃
טו וְהֵסִיר יהוה מִמְּךָ כָּל-חֹלִי וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ׃
טז וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא-תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם כִּי-מֹוקֵשׁ הוּא לָךְ׃ ס

הבטחות כנגד החששות –
יז כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגֹּויִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהֹורִישָׁם׃
יח לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל-מִצְרָיִם׃
יט הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הֹוצִאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ כֵּן-יַעֲשֶׂה יהוה אֱלֹהֶיךָ לְכָל-הָעַמִּים אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם׃
(הַמַּסֹּת – הנסים, הניסיונות או ההתרחשויות – שטיינזלץ)
כ וְגַם אֶת-הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד-אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ׃
(הצרעה – נראה לי פירוש אבן עזרא שמדובר בצרעת, וכן מתאים להיוורשות לאט-לאט)
כא לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי-יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדֹול וְנֹורָא׃
(לא תערוץ – לא תפחד. וכן מופיע גם ביהושע א'. ויש לו גם משמעות של הטלת פחד, סביל ופעיל)
כב וְנָשַׁל יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגֹּויִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה׃
כג וּנְתָנָם יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם׃
כד וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם׃
כה פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא-תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בֹּו כִּי תֹועֲבַת יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא׃
כו וְלֹא-תָבִיא תֹועֵבָה אֶל-בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי-חֵרֶם הוּא׃ פ