על החלב בתנ"ך

בהמשך למאמר על 'תזונה תנ"כית', יש להשלים את התמונה עם חלב. אמרנו שבשר נאכל בימים ההם רק לעיתים רחוקות ובאירועים מיוחדים, אבל חלב ומאכלי חלב דווקא כן אכלו, כפי שאפשר לראות מהופעתו החוזרת לאורך התנ"ך.
קודם כל, מלבד תיאור ארץ ישראל כ'ארץ חיטה ושעורה וכו', כפי שראינו במאמר הקודם, הרי שתיאור נפוץ יותר שלה הוא – 'ארץ זבת חלב ודבש', צירוף המופיע פעמים רבות, 21 פעמים, וזו הופעתו הראשונה –

וָאֵרֵד לְהַצִּילֹו מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתֹו מִן-הָאָרֶץ הַהִוא אֶל-אֶרֶץ טֹובָה וּרְחָבָה אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל-מְקֹום הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי׃
שמות ג, ח.

על הדבש כבר דיברנו, וכאן נוסף לו אף החלב. ביחד הם כנראה ביטוי למעדנים-לחך, כפי שאפשר לראות מהפסוק –

נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֹותַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשֹׁונֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנֹון׃
שיר השירים ד, יא.

אך על הזיהוי יש מחלוקת –

רבי אלעזר אומר: "חלב", זה חלב הפירות. "דבש", זה דבש תמרים.
רבי עקיבה אומר: "חלב", זה חלב ודאי. וכן הוא אומר: "והיה ביום ההוא יטיפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". "דבש", זה דבש היערות. וכן הוא אומר: "ויבֹא העם אל היער והנה הֵלֶך דבש".
מכילתא דרשב"י, פרק י"ג, פסוק ה'.

*

בתנ"ך, הופעתו הראשונה של החלב (בניגוד לחֵלב הבהמה), הוא בסיפור על אברהם ואורחיו, שכבר הזכרתי –

וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ׃
בראשית יח, ח.

ועוד סיפור ידוע, שבו מופיע החלב, הוא סיפור יעל וסיסרה –

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ׃
שופטים ד, יט.

ובשירת דבורה נוספה לחלב זה גם החמאה –

מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה׃
שופטים ה, כה.

גם הנביאים מביאים את החלב, בצד היין, כמאכל מענג, למשל –

הֹוי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לֹו כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹוא-כֶסֶף וּבְלֹוא מְחִיר יַיִן וְחָלָב׃
ישעיה נה, א.

והחלב מופיע גם בכתובים כמאכל ביתי –

וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרֹותֶיךָ׃
משלי כז, כז.

*

במאמר הקודם הזכרנו שלוש שכבות בתזונה –
דגנים – חיטה ושעורה – מספקים את הפחמימות לגוף, והם הבסיס בפירמידת המזון.
פירות – גפן, תאנה ורימון – מספקים את הויטמנים והמינרלים הנחוצים, וגם סוכרים. ואגב, מעניין שירקות לא הוזכרו. זו הקומה השנייה בפירמידת המזון.
בשר – באירועים מיוחדים, כאמור – מספק חלבונים, וגם שומנים. זו הקומה השלישית. לו הוספנו כאן את החלב ומאכלי החלב, הנאכלים באופן יומיומי.
שמן זית ודבש – השמן מספק שומן טוב, והדבש מספק סוכרים, שהם תוספת לטעם. זו הקומה הרביעית והאחרונה בפירמידת המזון.

*

נציין רק שהיום חלוקות הדעות בקשר לתועלתו או נזקו של החלב, ולא אכנס לזה.