מחזון העתיד של זכריה

בסוף ספר זכריה, פרקים יב-יד, מופיע חזון עתידני איום ומופלא. זהו חזון אסכטולוגי, חזון של אחרית הימים, שאין כמותו הרבה בתנ"ך. דומה לו רק החזון שבספר דניאל, וכן, להבדיל, חזון יוחנן שבברית החדשה, המוזר מאוד. גם זכריה וגם דניאל נכתבו לאחר גלות בבל, ומתישהו בתקופת הבית השני. גם בספרים החיצוניים ובכתבי מדבר יהודה ניתן למצוא דברים דומים לאלה.
אתעכב על כמה פסוקים –

*

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.
זכריה יג, ב.

המפרשים אומרים כי הנביאים הם נביאי השקר, ורוח הטומאה הוא היצר הרע. בזוהר פסוק זה מובא הרבה פעמים, ושם רוח הטומאה נקראת בארמית רוח דמסתאבותה.
אני פעם פירשתי בחצי רצינות – את הנביאים – ישו ומוחמד. אך הנה מצאתי עכשיו דברים דומים –

מלבי"ם –
והיה ביום ההוא אכרית את שמות העצבים – עד שגם שמותם לא יזכרו עוד, וגם את הנביאים הם נביאי הבעל שימצאו עוד בהודו חינא ויאפאן שעובדים עדיין לגלולים, וכן המנבאים שהם הדרשנים הנואמים נאום בניב שפתים להמשיך בני אדם אל אמונת הבל, יסיר מן הארץ – כמ״ש הרי״א שעוד נמצא בארץ ישראל נביאי דת הקאראן שנופלים על הארץ כנכפים ומדברים דברי נביאות בשם נביא השקר שלהם ברוח הטומאה שלח עליהם, ואז יעביר ה׳ רוח שקר הזה.

*

וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר׃
זכריה יב, י.

מפורש אצל המפרשים על משיח בן יוסף, ואצל הנוצרים על ישוע. אבל בפרק הבא –

וְהָיָה כִּי־יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו לֹא תִחְיֶה כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם יְהוָה וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאוֹ׃
זכריה יג, ג.

וכאן המפרשים אומרים שמדובר על נבואת שקר, ונביא שקר הוא הנביא הנדקר.

*

וְהָיָה בְכָל־הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה פִּי־שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ׃
זכריה יג, ח.

כלומר, שני שלישים ימותו. לפי חלק מהמפרשים – שני שלישים מהעמים סביב, ולפי האוונגליסטים – שני שלישים מישראל, כפי שכבר הזכרתי פעם.

*

וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל־יְרוּשָׁלִָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם׃
זכריה יד, יב.

נשמע כמו מלחמה כימית או ביולוגית, כפי שכתבתי פעם.