יחזקאל לו, נבואת הגאולה

אחרי כל נבואות הזעם של יחזקאל, באה גם נבואת נחמה מלבבת. ומיד לאחריה – תיאור מלחמת גוג ומגוג. נקרא בלי הרבה פירושים –

יחזקאל לו

כנגד דברי האויב –
א וְאַתָּה בֶן-אָדָם הִנָּבֵא אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר-יהוה׃
ב כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמַר הָאֹויֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמֹות עֹולָם לְמֹורָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ׃
ג לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמֹּות וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיֹותְכֶם מֹורָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם וַתֵּעֲלוּ עַל-שְׂפַת לָשֹׁון וְדִבַּת-עָם׃
ד לָכֵן הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר-אֲדֹנָי יְהוִה כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות וְלֶחֳרָבֹות הַשֹּׁמְמֹות וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבֹות אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב׃ ס
ה לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אִם-לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל-שְׁאֵרִית הַגֹּויִם וְעַל-אֱדֹום כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ-אֶת-אַרְצִי לָהֶם לְמֹורָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל-לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז׃
ו לָכֵן הִנָּבֵא עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גֹּויִם נְשָׂאתֶם׃
ז לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי אִם-לֹא הַגֹּויִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ׃
(כאן גם מתאר את הארץ העזובה כשממה, כידוע)

ועתה מתחילה הנחמה –
ח וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבֹוא׃
ט כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם׃
י וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבֹות תִּבָּנֶינָה׃
יא וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהֹושַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמֹותֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יהוה׃
יב וְהֹולַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא-תֹוסִף עֹוד לְשַׁכְּלָם׃ ס
(עלייה וריבוי אדם)

והמשך –
יג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֹמְרִים לָכֶם אֹכֶלֶת אָדָם (אתי) אָתְּ וּמְשַׁכֶּלֶת (גויך) גֹּויַיִךְ הָיִית׃
יד לָכֵן אָדָם לֹא-תֹאכְלִי עֹוד (וגויך) וְגֹויַיִךְ לֹא (תכשלי) תְשַׁכְּלִי-עֹוד נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
טו וְלֹא-אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עֹוד כְּלִמַּת הַגֹּויִם וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי-עֹוד (וגויך) וְגֹויַיִךְ לֹא-תַכְשִׁלִי עֹוד נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס
(אוכלת אדם, כביטוי מהתורה – 'ארץ אוכלת יושביה'. ולא תהיה עוד כזאת).

וממשיך –
טז וַיְהִי דְבַר-יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃
יז בֶּן-אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל-אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אֹותָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילֹותָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי׃
יח וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל-הַדָּם אֲשֶׁר-שָׁפְכוּ עַל-הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ׃
יט וָאָפִיץ אֹתָם בַּגֹּויִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצֹות כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילֹותָם שְׁפַטְתִּים׃
כ וַיָּבֹוא אֶל-הַגֹּויִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם-יהוה אֵלֶּה וּמֵאַרְצֹו יָצָאוּ׃
כא וָאֶחְמֹל עַל-שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁמָּה׃ ס
כב לָכֵן אֱמֹר לְבֵית-יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם-לְשֵׁם-קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגֹּויִם אֲשֶׁר-בָּאתֶם שָׁם׃
כג וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-שְׁמִי הַגָּדֹול הַמְחֻלָּל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתֹוכָם וְיָדְעוּ הַגֹּויִם כִּי-אֲנִי יהוה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם׃
(כלומר – לא למענכם, אלא למען שמי, כאותו נימוק 'למה יאמרו הגויים', שהוא חילול השם).

וממשיך –
כד וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגֹּויִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצֹות וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַתְכֶם׃
כה וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהֹורִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃
כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר׃
כז וְאֶת-רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם׃
כח וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים׃
(בשורת הלב החדש, לב בשר, והרוח החדשה והנקייה).

וממשיך –
כט וְהֹושַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתֹו וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב׃
ל וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עֹוד חֶרְפַּת רָעָב בַּגֹּויִם׃
לא וּזְכַרְתֶּם אֶת-דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-טֹובִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תֹּועֲבֹותֵיכֶם׃
לב לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי-עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם בֹּושׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ ס
(ריבוי תנובת השדה).

וממשיך –
לג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיֹום טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנֹותֵיכֶם וְהֹושַׁבְתִּי אֶת-הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבֹות׃
לד וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל-עֹובֵר׃
לה וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן-עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות וְהַנְשַׁמֹּות וְהַנֶּהֱרָסֹות בְּצוּרֹות יָשָׁבוּ׃
לו וְיָדְעוּ הַגֹּויִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבֹותֵיכֶם כִּי אֲנִי יהוה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסֹות נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׃ ס
(וכן מסופר אצל ז'ול וורן, כידוע, כי בזמן ביקורו בארץ היא הייתה שוממת).

וממשיך –
לז כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עֹוד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית-יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם׃
לח כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּמֹועֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות מְלֵאֹות צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יהוה׃ ס
(תהיה פריה ורביה רבות).

*

וכן המדרש –
ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'.
סנהדרין צח, א. (וכדאי לקרוא את כל המובא שם).

כדאי גם לקרוא בהמשך – חזון העצמות היבשות ושני המקלות בפרק לז, ונבואת גוג ומגוג בפרקים לח-לט.

אחר כך בא חזון המקדש בפרקים מ-מח, אך הוא פחות מעניין בעיניי.